יום ראשון, 14 באוגוסט 2016

יום ראשון השלושה עשר אחרי שבועות ושומרת עליית מרים.

אבי השמים מדבר לאחר הקרבן הקדוש של המסה הטרידנטינית לפי פיוס החמישי דרך כלי רצוני, משמעתי והכנעני בתו אן.

בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמין. היום, 14 באוגוסט 2016, חגגו את השומרת של עלייתה של מריה הקדושה, יום ראשון השלושה עשר אחרי שבועות, במסה קדושת קרבן ראויה לפי פיוס החמישי. מחר נפתח חג גדול של עליית מרים הקדושה.

מזבח הקרב והמזבח גם של מריה הקדושה היו עטופים שוב בצורה מפוארת בפרחים ונרות. במזבח של מריה הקדושה הזהירו האורכידאות הלבנות עם פרליים לבנים ויהלומים. המנתון של אם ההקדש היה כולו לבן ומכוסה גם בפרלי לבנים קטנים ויהלומים.

אבי השמים ידבר היום: אני, אבי השמים, אדבר היום, 14 באוגוסט 2016, שומרת חג עליית מרים, דרך כלי רצוני, משמעתי והכנעני בתי אן, שהיא כוללת ברצוני ומשנה רק את המילים שהן מגיעות ממני היום.

רעי צאנו האהובים, תלמידים אהובים ואוהבי ההליכה שלי מקרוב ורחוק וכל המאמינים שדבקים בהדרכתי. כן, יקרי לי, כבר נבאתי לכם הרבה דברים ונתתי לכם הוראות רבות בדרך חייכם. הם הפכו לתומכות החיים שלכם. אני מודה על כך שהקליטו הכל בצניעות ושהייתם מוכנים למלא את רצוני, רצון אביכם השמימי.

תוכניתי נקבעה מזמן רב. לפי רצוני, כל דבר ייעשה. לא תוכלו להבין, ילדי היקרים, מה שעתיד לבוא על כולכם. אבל אנשים סרו מהאמונה האמיתית כי הם חושבים שאינם צריכים את ההארה על החטא. הם סבורים שהגעתו של משיחנו ישו המשיע עדיין רחוקה מאוד. הם לא זקוקים לחסד הקודש. כך אומרים והכוהנים שלהם מודיעים להם כך. "זה פשוט לא חשוב שאני צריך לדאוג על העל-טבעי," הם אומרים. אבל הכוהנים הללו שגו בשקר ובחוסר אמונה. הם מנהיגים בידי השלטונות והשלטונים האלה אינם מאמינים ומשתפים את הטעות והשקרה בכל העולם.

איך זה צער לבןי, ישו המשיע, שבניו הכוהנים היקרים שלו עדיין לא מוכנים לחזור בתשובה. רצונם לערוך את הקודש הזה של זבח הטקס הרומאני-קתולי לפי פיוס החמישי. רק זה קורבן זהב אחד יכול להיות תקף. הכהן שמערך את הקדש הזה פונה אלי, בן ישו המשיע בטריניטי. כך חוזרת ומתחדשת זוועת הצלב של בני, ישו המשיע, על מזבחות הזבח, רק על המזבחות האלה הידועים לנו.

אין זה קל להבין כי בכנסייה המודרניסטית של היום כוהנים נאלצים לשמור על האיחוד הסעודה. הוותיקן II, שאינו תואם לרצוני, לא הודיע עד היום שהוא בוטל. אמא השמים שלך, אם הקבלה ללא דופי, מבקשת תמיד בכיסאי שרבים מכוהנים יתפנו בסופו של דבר ויהיו עם רצון חזק לתרץ. אך אתה מרגיש שהאמת לא נמצאת כאן במודרניזם. אכן, זה לא יכול להתאים לאמת, מה שנמסר בוותיקן II. ידוע שזה טעות אמונה. אך אין להם האומץ לחזור אחורה. רוצה שאני רבים מכוהנים יחד יוכלו לקראת האמת כדי לעדוד 'כן מוכן לאמת'. זה עוד לא הזמן לכהנים אלה לעדות על האמת. אבל אנכי, אב השמים, שמתי את האמת בלבם.

דרך זו הקרבן הקדוש של המיסה היום בבית הכנסייה בגטינגן זורם נהרות חסדים גדולים על מקום זה גם על המקום מלצאץ. מלצאץ הוא מקום מיוחד כי במקום זה, בית תפארי, עומד הבית האב, שאני, אב השמים, הקמתי באמצעות כלי רצוני. הכל נעשה לפי רצוני. יוסף הקדוש, מיכאל המלאך וגם אם הבתולה שומרים על הבית הזה, כי אתם, צאנצ'י היקרי שלי, לא תמיד יכולים להיות שם. אתם כבר התחבבתם לבית זה, מה שעושה אותי מאוד מאושר. בשל סיבות בריאותיות אתם כאן בגטינגן ובית הכנסייה שלכם פה הוא תחליף ראוי לכם, כי בבית הכנסייה הזה נשרפים החסדים המלאים יומית דרך הקדשים הקדושה של המסות.

אם הבתולה היום במלוא תפארה, כי מחר חוגגים את חגו של עליית מרים השמים. אתם כבר יכולים להתכונן ולהצפה זאת היום. הכתרת האמא הקדושה של אלוהים תקרא אחרי זמן קצר.

אתה לא יכול לדמיין עד כמה השמיים מתעניינים בתפילותיך. אתה מצליף, אתה מכפר ומתמיד. אתה לא מוכן לעבור על הטעות הזו של הרשויות. אבל החטא הכבד המולמד בזרם זה מועבר. החטא הכבד ביותר של טומאה נקרז כאמת. עוד יותר, כל מי שאינו ראווי, דהיינו אחד שבחטא חמור, יכול לקחת את הסקרמנט של הקומוניון הקדוש.

אני מתגעגע שכולם ראשון יוכרו שהרי כשנו בחטא חמור, אנחנו רוצים לקבל את סקרמן הפניטנסיה הקודש. אני אשליך על כל אחד ואשתקף אליהם ברחמים ורחמים. אני אשתקף להם צדקי ואז זה קשור לאהבה. איני אעיר אותם לחטא שהם כבר הודהו בו, אלא אכריע אותם בזרועותי כשהם הודו בחטאם בתמימות, כי אנחנו נודים לכל מי שמתחרט ומשתמש בסקרמן הפניטנסיה הקודש להכיר בחטאים.

עלי הכל, אני מחכה לכהנים אשר בחרתי להם לחדש את הקרבן הקדוש האמיתי של המיסה בדרך כבודית ולמנות את שבעת הסקרמנטים. הם עדיין לא מוכנים למלא את רצוני. לפעמים הם אף אינם מזהים את רצוני כי הם אינם בחסד המקדש. הם נמנעים מהאמת על ידי אחיהם גם על ידי הרשויות. הם חיים בפחד תמיד ושרואים לעצמם: "איפה אמצא את האמונה האמיתית, מי דוגמאות לתפקידי בזמן הזה? מתי ואיפה אוכל להכריז על האמת ככהן? מה יקרה לי אז?" הם שואלים זאת. היכולתי לא נכנסת למקומם הראשון? הרגשתם פעם את השאלה הזו? הפכתי לבזוי בעיניהם היום כאביו של שמיים? בכל מקרה, אני זה שאוהב אותם בלא מידה ואחר אחרים כאשר הם אינם רוצים לעמוד בדרישותי. אני מנחה ומדריך אותם גם היום כי הכהנים הם הבחורים שלי. למען כהני אני עדיין מחכה היום עם תאווה גדולה. תשוקתי לאהובתכם גוברת כל יום והיא איננה מוצאת מימוש. אני מחכה להודעתכם שאתם רוצים למלא את רצוני. אני ממתין לכם על מזבח הקרבן של בני ישו המשיח לבצע את קרבנו בדרך כבודית. זה הוא תאוותי הגדולה ביותר שאנחנו מתאווים לה.

האם אפשר לדמיין עד כמה אני אוהב אותך? אני אוהב אותך באהבה אלוהית. אתה חייב לבטל את האהבה האנושית, כי האהבה האלוהית היא דבר גדול כל כך שסלחת על הכל ומתקרב לאחר בשמחה, כי האהבה היא והיא תישאר הגדולה ביותר. אהבת אלוהים השלישי עוברת את כל המידה והמחשבה. אך היא קיימת. על אהבה זו צריך להסתכל.

כמה אנחנו מחכה לאפשרות לחבק אותך לאחר וידוי תקף. עבור בן אבוד שמתחרט, אני מודה בלא גבול.

אתם יקרי לבי צאנכם הקטנים ואתם תלמידי, אתם מתפללים תמיד לשינוי לב של בני הכהנים, כי אתם יודעים על הצורך הנצחי והטיפול שלי גם על הצרכים של אימכם השמימית. ברבים ממקומות היא בוכה דמעות, אף דמעות דמים. היא רואה גם את דמעותי ומנחמת אותי.

האם תהיו שם גם לנו למנוח לי, צאנכם הקטנים ותלמידי? באתם יש לי שמחתי ואני רוצה להחזיר לכם תודה על כל אהבת התגמול שלכם שאתה מראים לי, במיוחד היום, יום ראשון השלושה עשר לאחר השבועות, יום הערב של אם המרים. עוד פעם אומר לך, אנחנו אוהב אותך, כן, אנחנו אוהב אותך מעבר לכל מדה. רוצים להכריז על זה שוב היום.

אני מברך אתכם עכשיו עם אימךם השמימית, עם כל המלאכים והקדושים ועם העדר הספציאלי של מלאכים, הכרובים וסראפים, בטריניטי, בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמן.

היו מוכנים, יקרי לבי, לפעולה המהירה של אביכם השמימי. אל תיתעו, כי החוסר האמונה בזמן הנוכחי גדל כך הרבה שאני נשאת את זרוע הזעם שלי. אימכם השמימית הצליחה להחזיק בזרוע זו עד עתה. אך לאסוף, וזה מכאיב אותי מאוד, הפעולה חייבת להיות. אתם מוגנים. תמיד זכרו זאת. אנחנו נותן לך בדרך האמונה שלכם. זכרו גם שאהובה היא הדבר הגדול ביותר.