מהגבירתנו
"האביב בא. כמו שהעלים הראשונים של פרחיי מוכנים לדחות את האדמה, כך משרדי עלול לפרוח ולפריחה במקום חדש. תהללה לישו, מלכי." הגבירה כאן בשחרחור, לבנבן ורוז'ין. לביה חשוף. "תראי, ילדי, איך החסד של לבי, ששהייה דומם בחורף בנוגע למזלות מסוימות, עתה עלול לפרוח. זכרי, דרך האלוהים אינן כדרךכם. תפלי לחסד להכיר את רצון הקודש והאלוהי של אלוהים. מלאכי, זמן רב שהשמים ציפו למה שבא. חזק עצמך גופנית ורוחנית." היא עוזבת.