הגבירה באת כגבירת החסד. אצלה חרב שקשורה בחגורתה שמתהפכת לתפילה. היא אומרת: "תודה על כך שהשיבו לקריאתי היום. חלקיכם היה דו-חרפי. ידעו ילדי, באתי אליכם בצורך גדול. זמנים אלה הם זמני מלחמה רוחנית - הן במנהל והן בכנסייה. לכן, יקרים ילדים, אתם חייבים להיות לוחמי רוח. אנחנו מתפללות לחזקותכם בקרב קשיים." היא ברכה אותנו ונעלמה.