מארי אן פה כאמירה דלאדונה דיגוואדהלופה. היא אומרת: "תהללה לישוע, ילדיי הקטנים. אנוכי פה. אנכי מאהבת אתכם. אני מברכת אותך עם לב שמתגבר בקווה גדולה בגלל אמונתכם. ילדים יקרים, תפלו עמי כעת עבור אלה שנדחפים מהאמונה האמיתית, דרך פשרות וספק." אנחנו התפללנו. "היום אני קורא אליכם להיסגר לי את אמונתכם כך שאוכל להגן עליה מפני פשרות וחרטת-לב. לא תוכלו לעמוד באמונתו ללא חסדיי. לבדך, אתה טרף קל לנזק. אבל כל דברים שתמסרו לחסד לב שלי, אנכי מגנה, משרית ומקימה. אנכי בא אליכם למען ישועתכם. לא תעסקו בדברים הזמניים. אלה עוברים כמהיר עלה ברוח. התפלו, כך שתשמרו מפני פשרות רוחותיות. זה באמצעות מאמציכם וחסדיי אתם מושעים."
"אני רוצה שדברים אלה יבואו לאור כדי שהנפשות תבינו עמוק יותר את הטבע העמוק של קריאתי. הימים האלה, הכנסייה של בני ישוע מחולקת ומודעת לחרף ההסכמה והמרד נגד הדוגמא האמיתית של אמונה. כמו שישנם חסידים, ספקנים ואפילו בוגר בין השליחים הראשונים, כך זה גם בהיררכיה הכנסייתית היום. אך הכנסייה לא תיכשל ותצלח. חייב שהאמונה תחזור דרך תקופת טהרה כדי להביא שלמות. הניסיון הזה עליך. שטן שלא הצליח לטמא את ישוע בבטני -- המקדש הראשון -- עתה מנסה לחדול מהנוכחות האמיתית של בני בשכונות העולם באמצעות ספק וטעות. בדרך דומה, היריב מאתגר כל חיים ברחם. כדי להשיג את הזוועות הללו, הוא לקוח לבים מרוחניות תקינה והמטה אותן לתבונה השקרית של העולם. לעיתים קרובות זה נעשה דרך הדלת של גאווה אינטליגנציה. חכמה אמיתית באת מאלהים ולא מוטחת את ההלכה הסולידית של מסורת הכנסייה. חוכמת אמיתי הובילה לאהבה קדושה."
"ילדי יקרים, היום צריך להבין שמלחמות אינן ניהלות בין מדינות, אלא בלבבות. נשקי שלטון הם הסכמה, ספק ובלבול. אך הנשק שלכם, ילדים יקרים, הוא האמונה החזקה שלך, עם זה אתן לי תפילותי. נשק זה חזק יותר מכל מה ששתן יכול להמציא."
"ילדי יקרים, אני רוצה שתאפשרו לי להגן על אמונתכם. באתי אליכם היום כאמא ואימה. לא תהססו לפנות אלי. זה דרך התפילות שלך, אנחנו מומרים מיליוני."
עכשיו יש הרבה מלאכים פה; ובעוד שגברתנו מברכת אותנו, הם נעים בין העם כאן. היא עוזבת.