ב- 20/02/96 , יום שישי של קרנבל, הלכנו להתפלל על הצלב בגבעה, כפי שהבתולה ביקשה ממנו. היו רק מעטים מאיתנו. בהזיה זו הייתה הבתולה מאוד עצובה ודומעת דם. לצידה הופיע ישוע צלוב על הצלב. הוא היה מלא פצעים ונקבים, והדמו שלו רחץ את כל גופו. אם האלוהים נתנה הודעה זו:
*עד היום בני ישוע עדיין צלוב על הצלב בגלל חטאיהם של האנשים. התפלל, התפלל, התפלל כדי לנחם את הלב האלוהי של בני ישוע. הוא מנוח מהם שאתה כאן בתפילה היום. תודה.
(*) ישוע סובל בגלל חטאינו וישוותו מתחדשת כאשר אנחנו עוברים על פיו ונעשים לסיבה לחטאים ולסבל של אחינו, שזה הכנסייה. חייבים להבין שכל אחד מאיתנו חלק מגוף הרוחני של כריסטוס, וכל מעשה רצוני ומתוכנן נגד השכן או עצמנו, כאשר אנחנו חוטאים בגופנו ובמעשים חטאים זה נגד ישוע שאנחנו עושים, גורמים לו לסבול.
לוקחים בחשבון שהחטאינו פוגעים בישו עצמו, הכנסייה לא מסתייגת להטיל על הנוצרים את האחריות החמורה ביותר בעינויי ישוע. חייבים לחשוב כאחראים לפשע האיום הזה אלו שמשיכים לחדול מחטאיהם. (קטכיזם של הכנסייה הקתולית, 598 -1851, ע' 170).
דיברתי עם הבתולה על כל מה שקרה בימים שעברו והיא השיבה לי:
תפלל, תפלל, תפלל והסר כל בעיותיך לידי. אני מברכך אתכם: בשם האב, הבן והרוח הקדושה. אמן. עד ראיה!
הרגשתי שלום גדול מיד לאחר ששמעתי את המילים הללו. היה כאילו משקל מאוד כבד הוסר מכתפי. היא הבטיחה שתחזור בערב ובשעה 20:30. אחרי התפילה הופיעה בידה ימין בד, כמו הסודר הקדוש, עליו נדפס פני ישו הקדוש, כולל דם. הבתולה קראה לנו:
עשו תשובה לפנים של בני אלוהים ישוע המשיח. בני הוא מאוד עצוב ובורח כי האנשים מכאיבים אותו בחטאים רבים ובקלליות נוראות. הרבה לא דואגים לאל ולדברים השמימיים, וכך הם הולכים בדרך ההפקרות שמביאה לגיהנום. איך אנוכי עצובה מהחסרון באהבה והכחשת העם של איטפירנגה שלא שמיעו לי ולא מאמינים בהמשגחות השמים, בוזים לכך הרבה חסדים שאני שופכת עליהם עד היום הזה.
יקרות ילדי, תפללו איתי כל יום 7 אמונות לאמונים ולאתאיסטים. תפלל, תפלל הרבה. תמיד תפלל את התריסר הקדוש. אנוכי מלכת השלום. שלום, שלום, שלום. תפלל לשלום. אני מברכך אתכם: בשם האב, הבן והרוח הקדושה. אמן. עד ראיה!
במהלך ההשתקפות ביקשה הגברת ממני להרים את יד ימיני. עשיתי כפי שבקשתה והיא החזיקה בידי בעצמה בחיבה גדולה. אדם שהיה נוכח בהשתקפות קיבל סימן מהגברת באותה רגע: הוא ראה שהזרוע שלי התחילה להיראות מלא אור, בצבע זהב, בדווקא באותו הרגע שבו הגברת החזיקה בידי. האדם לא ידע מה קורה לי באותה עת. רק מאוחר יותר, כשסיפרתי זאת לאנשים שנכחו שם, היא באה לספר לי מה ראתה.