ביום זה, הייתי עדיין בסאו פאולו והייתה לי תחושה רע מאוד. הרגשתי חום וכאב בבטן. השתקתי, כי לא רציתי לדאוג לחברים שלי, אבל היה בלתי נמנע, מכיוון שהם כבר הבחינו שאני לא בסדר. למרות כל זה, רגשתי מאוד את הנוכחות של אמאתנו קרובה אלי, שלא עזבה אותי לאף רגע אחד. באותו הרגע נתנה לי הבתולה ההודעה הבאה, שהגיעה ללבי מאוד:
שלום עליכם!
יקרות ילדי, אני מודה לכם שוב: התווכחו, הזמן להתווך הוא עכשיו. אל תדחו את התוווכה שלכם כדי שלא תשתוקקו מאוחר יותר על כך שאינך השמיעו ולא חייתם בקריאתי.
יש זמן מועט מאוד שנותר לאירועים הגדולים שגיליתי בהפעלותי להיות מומשים. אתם כבר בשעות האחרונות שהם מכריעות ליצירת או להרס של נפשות רבות. הבחירה היא שלכם. אלוהים יצר אותך חופשי. תהיו ההחלטות שלכם, יקרות ילדי, תמיד לטובה. עם התפילות שלי אני מתווכחת עבורכם לפני אלוהים. אני מברכת את כלכם: בשם האב והבן ורוח הקודש. אמן. עד ראיה!
כשחזרתי למנאוס גיליתי שאני חולה בהפטיטיס. הכאבים גדלו מאוד והיו לי מאוד חולים. הייתי מרותק למיטה ומנוחה במשך שישה חודשים. הרופאים היו מפתיעים כאשר ראו את התוצאות של הבדיקות: הם אמרו שהמספר המציין את המחלה היה גבוה בהרבה מהנורמה והם אמרו שאין זה אפשרי, אך הייתי מבינה שאלוהים ניתן זאת כדי שתסבול מעט יותר למען התוווכה של החוטאים.
לא דאגתי לתוצאות הבדיקות, אלא להביא נשמות לישו. במהלך הימים שבהם חלתי התקיימו ההשתקפויות לעיתים קרובות בחדרי, כיוון שלא יכולתי להתנייד הרבה. נודע לי על ידי הגבירה שבחודש מרץ אקבל ביקורים ממקדוש יוסף. לבי היה מאוד שמח מכך, כי כל יום מנסה לגדול באהבתו לקדושה שלו. אנחנו רואים אותו קרוב אלי ואני יודע שהוא עוזר לי כך הרבה להיות נאמן לאלוהים.
כפי שהגבירה אמרה לי, קיבלתי את ביקוריו הקדושים. הוא גילה לי הודעות חשובות שמדברות על התפילות ללבו הטהר ביותר של מקדש יוסף שאמורות להיות ידועות בכל העולם. כאן הם הדוחות לכל הופעה וההודעות: