יום ראשון, 2 בינואר 2011

חג שם ישוע.

האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית בבית הכנסת בגטינגן דרך כליו ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. המלאכים נכנסו שוב לבית הכנסת בשיירות גדולות ומשתחויים לקדושת הקרבן ולילד ישוע במנורה. הם גם קיבלו סביבה את אם הקדושה ואות האב.

האב השמימי ידרש: אני, האב השמימי, מדבר היום ב-2 בינואר של השנה החדשה דרך כליי המוכן והכנע והענווי ובתי אן. היא שוכבת ברצוני ומדברת רק מילים שאינם באים ממני.

היום אתם חוגגים את יום שם ישוע, בני ישו המשיח, שהגאלה אותך. אני, האב השמימי, מברך אותכם היום בחג זה.

כמה שאיפה לי לנשמות. האם עדיין משמעת לי העם? האם הכוהנים עדיין משמעת לי? הם לא סוטרים מישו המשיח, בני, היום חוגג יומו של שם? כן, יותר ויותר, היקריי, הם סוטרים ממך. זה אומר שהם סוטרים מההשראות שלי, מאמתיותי, שאני מגלה לך למען ישועתכם ושל רבות הנשמות.

בני הכהנים היקרי, האם לא נתתי לך את הסמכות להציל רבים מהעמים שנפגעים מרע? כן, נתתי לך סמכות ובשמי, בשם ישו המשיח בני, תמשיך להציל אותם מרעה. ברור שהרשע רוצה למנוע זאת ויתקין מכשולים בדרכך תמיד, והקטנה שלי צריכה לסבול הרבה.

רבים מהעם ישתנו ממך. מדוע? כי הם לא רוצים להיאמן וכי הם לא רוצים להיות משוחררים. זה אומר לעשות זבחות. להאמין בי, האל הקדוש אחד, נראה להם קשה מאוד. הדרך הרחבה פשוטה וקלה ללכת בה, אך הדרך הצרה דורשת זבח, רבים מזבחות כדי לפתח אמונה גדולה ולא להיות מפחדים מהעם ולהניח את יראת האל ראשון. רבים לא עושים זאת. בעיקר כעת בשלבי הסיום האחרונים אל ההר גולגותה הם רוצים לשנות דרכם. אתה, זקני הקטן שלי, סובל עבור נשמות אלה, כי הן היו חשובות ויקרות לי. איך קשה שקדתי עליהן.

בשם ישוע, בן הכהני האהוב שלי, גירשת את הרשע. אנשים אשר יש להם רעה בתוככם היום, פנו אל זה בנו הכוהני. הוא יורשה לשחרר אותך בשמי, בשם ישוע, באמצעות כוחי, לא באמצעות כחו. אז הוא יעזוב יותר ויותר את עוצמתו כי כוחי חייב לגדול. אהבתכם צריכה לגדול ואמונתכם צריכה לגדול, מאמיני האהובים שלי, ילדי האהובים שלי.

כמה מהעם כבר שינו דרכם. זה פוגע, בני האהובים שלי. זה פוגע מאוד. אמי האהבה בוכה דמעות מרירות עבור העם הזה. הייתי לא הבטחתי לך נסים? הלוא רציתי לעשות נסים סביבך ובתוככם ודרוך אתכם בשם ישוע המשיח? הייתי לא הבטחתי לכם? כן! האם הנסים קרו? לא!

בפרקטיקה מיוחדת רציתי לגרום לניסים לקרות. לא יכולתי להרשות זאת, כי אני, אב הכול בטריניטי, לא נצחתי במלואו. בוכה דמעות מרות על נשמה זו. סור ממנה. גם זה מרה לי מאוד.

ומה עם צלב הדשא היקרי שלי? מה עם האנשים שאינם מאמינים, שלא קבועים, שממקמים את פחד האדם ראשון ולא אותי, אב הכול השמיימי, כך שהם לא ממקמים את פחד האלוהים מעליו, אלא תמיד מגדלים את פחד האדם. אני זה שאוכל לעבוד באומניפוטנטיות, שידע כל דבר ואמונפוטנטי, שיוכל לשנות הכל סביבכם, שהזמנתי וטהרתי? טיהור זה דורש ממך זבחים רבים ותקווה עמוקה באבי השמיימי. עם חלק מהאנשים הוא כעת מתמעט כי הדרך קשה מדי ומבקשת עוד יותר זבחים. הם לא רוצים להמשיך ולהאמין.

זה מה שצלב הדשא היקרי שלי עליו. אני הביאתי אותו לקיום, ואוכל ליטול אתו ממך באומניפוטנטיות, אז כשארצה זאת. קרוב יותר ויותר אינטימי. הבטחתי לכם ניסים רוחניים בצלב הדשא. הם יקרו רק בבני אדם שסומכים עמוקות וקבועים והאמינו באומניפוטנטיותי. פלאי הנפש ופלאי הגוף הבטחתי לכם. רבים מבני האדם עכשיו משתלטים על רצונם העצמי ועוצרים את הניסים בצלב הדשא. אבל אני ממשיך לעבוד, מטהר ומארגן שם.

לרגע הזה, יקרי לי מאוד, צאנה הקטנה שלי וצאן קטנתי, סוּבו מִמָּקוֹם זֶה, כִּי הַרְשָׁע עוֹבֵד שָׂמוֹל וְנָחֲלוֹת לַאֱכול אֶת-כָּל. שם בְּגַן יקרי לי, אשר קנתי באהבה רבה, עוֹבֵד הָרַע, וְלא תִפְגְּעוּ לָרַע. סוּבו לרגע הזה, כְּרוֹצֶה אָבִיכֶם שֶׁבַשָּׁמַיִם. הַאֲמִינוּ בָזֶה! עוֹד עוֹבֵד שם הָרַע!

אֱנִי אֲשַׁנֶּה אֶת-מַחְשְׁבוֹתַי, כִּי מוֹצִיא הָרַע מֵעֳבֻדַתי וּמוֹקִיעַם. שִׂימוּ לִבְכֶם בְּאֹתותַי. הַמוֹשִׁיעַ אֱלֹהִים, האדון ורבון בכוח-עולם, יַעֲשֶׂה שָׁם, אַךְ בְּדרַכְ כָּזוֹת שֶׁאַתֵּם לֹא תִדְרְכוּ לְחַשֵּב וּבְדרַכְ כָּזוֹת שֶׁלֹא נִראֶה אֲפִילוֹ בְעֵינֵיכֶם. הַלוֹא אֱנִי מַשְׂמִיחַ אֶת-הנּוֹחַ לָנוֹחַ וְלֹא יֵשׁ בִּי כֹחוֹת וְעֻז, פְּרָק וְכִבֵּד אֲפִילוֹ כְּשֶׁמַחְסִים לִי מַחְשְׁבוֹתַי וְלֹא שוֹמעִים בִּי?

אתם, צאן קטנתי וצאן קטנתי, הָאוּמְנוּ בָזֶה וְרַחֲקֵנִי לִלְאַבְכֶם אֱמוּץ וְעוֹמֵק בְּלִבי, שֶׁתִּשָּׂרוּ כָּל-הַדָּבָר הַנּוֹחַ לָבוֹא. הֱאוּמְנוּ, אַף הֵאוּמְנוּ בְּעִיוּר פָּנֶים בְּאָבִיכֶם שֶׁבַשָּׁמַיִם! מִיקָל הַכּוֹחַן הקדוש יַקֵּף עַל-כֻּלְּךָ לָרַע וְאִמָּךֶם הַנְּעוֹרָה תִּטְפֵּל בָּכֶם.

אני סוֹבֵל, יקרי לי מאוד, אני סוֹבֵל מַסְעֲרוֹת גְּדוֹלוֹת בָכֶם, צאן קטנתי. אתה מרגיש זאת כִּי רַבוּ עַתה לְבַזּוֹת אֹתוֹ וְלֹא יַחְפְּצוּ עוד לְהָאוּמֵן בְּכוח-עולם.

האלהים האחד, הָאָב, הַבֶּן וְרוּחַ הקודש מְבָרְכוֹת אֶתְכֶם עַתה. אָמֵן. אני אוֹהֲבוֹתְךֶם וְאִשְׁקוֹף בּעצמוֹת נֶפֶשׁ כָל-כָּךְ לַנְּפוֹשׂוֹת הַרַבּוֹת שֶׁאֵינָן מוכנות לְהִתְחַזֵּק. אָמֵן.