יום ראשון, 23 באפריל 2023

יום ראשון של הרועה הטוב

איזה עצב יש לי על חוטא אחד שלא מקשיב לדברי, שדוחה אותם.

30 באפריל 2017 - יום ראשון שני לאחר הפסחא. אבינו השמיימי, לאחר מיסת הקורבן הטרדנטינית הקדושה על פי פיוס החמישי, מדבר דרך כלי רצונו הצייתן והענווה ובתו אנה

חגגנו היום, 30 באפריל 2017, את יום ראשון השני לאחר הפסחא, במיסת קורבן טרדנטינית מכובדת על פי פיוס החמישי. מזבח הקורבן וגם מזבח מריה שקעו שוב בימים עשירים של פרחים. מלאכים נכנסו ויצאו במהלך מיסת הקורבן והשתחוו לשכינה בטברנקולום.

אבינו השמיימי ידבר היום:

אני, אביכם השמיימי, מדבר עכשיו וברגע זה, דרך כלי רצוני הצייתן והענווה ובתי אנה, שהיא לגמרי ברצוני וחזרה רק על המילים שמגיעות ממני.

עדת צאנים קטנה ואהובה, חברים יקרים ועולים לרגל ומאמינים מכל מקום. כולכם הגבתם לקראי היום. קראתי לכם לעקוב אחריי, כי הצאן שלי מכיר אותי. הם עוקבים אחריי ושומעים את הקול שלי. יש לי צאן רבים בעדר שלי. אבל חלקם לא משלי. הם הולכים בדרכים אחרות. הם לא מבינים ששלחתי את בני ישוע המשיח לכדור הארץ כדי לגאול אותם. הם הפכו לשכירי חרב ולא מקשיבים לקולי.

אתה, יקירי שלי, שמצייתים לדבריך, אתם החביבים עלי ביותר. אני רוצה למשוך אותך אלי ולהתענג עלייך. אתם מוכיחים לי דרך הקורבנות שלכם, התפילה והכפרה שאתם רוצים לעקוב אחריי ולאהוב אותי. דרכך, יקירי שלי, אני מקבל נחמה גדולה.

אבל מה לגבי אלה שלא מאמינים שאני אוהב גם? האם הם עוקבים אחריי? האם הם מקשיבים לדברי? לא, הם הולכים בדרכים אחרות, למרות שאהבתי אותם ולמרות שגאלתי אותם.

רציתי להקים את הכנסייה החדשה דרך בני ישוע המשיח.

אלה שעוקבים אחריי, שמקשיבים לדברי ושומעים לדברי נמצאים באמת. הרבה מידע נתתי ליקירי במסרים. בכל זאת הם דוחים את דבריי. כך הם דוחים אותי, האלוהים הגדול, אדון השמיים והארץ. אני אוהב כל אחד ורוצה למשוך כל אחד לליבי. איזה עצב יש לי כשהמילים שלי מופרכות, כשאהובי שעוקבים אחריי מזלזלים ומלעגים בהם, למרות שהם נושאים הרבה על עצמם ולא קשה להם מדי. הם מוכיחים שהם אוהבים אותי והם דוגמאות לאחרים.

מדוע אתם לא מבינים זאת, יקירי? במה הם פוגעים בכם? במה אתה מכיר בהם שקר? שוב אומרים "יש לנו את התנ"ך וזה מספיק לנו". אז, יקירי שלי, הוכח לי שבמסרים שלי יש שקר. תן לי טעות! אם אתה חושב שאתה מכיר את התנ"ך, זה לא נכון, כי אפילו לא קראת את התנ"ך.

גם המסרים אתם לא קוראים. אתם דוחים את הדברים שלי שאני נותן לכם, למרות שאני מוכיח שוב ושוב את אהבתי וגם נותן לכם הזדמנויות נוספות. כמה עצוב לי על חוטא אחד שלא מקשיב לדבריי, שדוחה אותם.

כמה עצובה אמִי האהובה שלי שמבקשת עבור כל חוטא ומציגה את הדאגות הללו בפניי. היא דואגת לכל כומר בודד שלא מוכן לפעול לפי דבריי. כמה שגויים הם חלקם שמבטלים את דבריי שוב ושוב. איתם, האמת הפכה לשקר. הם מעוותים את דבריי ואז אומרים, "זה האמת, זה מה שאתם חייבים לעקוב אחריו." ובכך הם מפיצים את השקר. ובכך הם מובילים אנשים רבים לתעייה אחריהם.

אלה שכבר על סף התהום הם למרבה הצער רבים מאוד. אני, האב השמימי, רוצה להציל את כולם. אם הם לא יתחרטו, הם ייפלו לתוך התהום לנצח. רק דחיפה קטנה נוספת וזה נגמר. זה מר עבור אביכם האהוב. תראו כמה פעמים אמִי היקרה מתחננת בכס המלכות שלי. כמה פעמים בני מתחנן לאהבתכם, בניי הכומרים האהובים? כמה פעמים הוא נותן לכם מילה, אהבה שאתם לא מכירים, שאפילו דוחים אותה, כן, אפילו הופכים אותה לשקר? בני ירד לצלב בשביל כולם, גם עבור הפושעים. הוא לא יכול היה להוכיח לכם אהבה גדולה יותר. הוא היה חף מפשע ובוז לו והצליבו אותו. בשביל כולכם הוא רצה לעשות את הקורבן הגדול הזה כדי להציל אתכם מהתחתית הנצחית. ובכל זאת, רבים נפלו לשקר. השקר טמון ברשע. הוא רוצה להוציא אתכם מדרך האמת. אם תכירו באמת, בניי הכומרים, תחזרו בך. אומץ לחזור סוף סוף.

אני, האב השמימי, מכריז תמיד בפניכם על האמת. האמת הזו טמונה באיקאריסטיה הקדושה והמקודשת האמיתית. למה כה רבים מבני הכומרים לא מבינים שיכול להיות רק איקאריסטיה קדושה ומקודשת זו בטקס הטרידנטי לפי פיוס החמישי?

הכמרים שמציינים את הסעודה הקורבנית פונים לבניי ישו המשיח. סעודה קורבנית זו היא חזרה על הקרבן בצלב. כל כומר צריך להיות מודע לכך. רק אז תוכלו, נאמנַיים האהובים שלי, לקבל את הלחם הקדוש בכבוד, בברכיים ובאופן אורלי.

למה אתם לא מבינים שהשולחן לסעודה פירושו חילול קודש? אתם, בניי הכומרים מפנים גב לבניי ישו המשיח, כלומר דוחים אותו, כי אינכם משרתים את בניי אלא את האנשים. האם זה שגוי אם אני מייסד כנסייה חדשה?

עליכם לשאול את עצמכם, שכירים, האם עדיין חיים באמונה הקתולית והאם עדיין מעידים על האירוסין הקדוש היחיד שבו ישו המשיח יכול להפוך את עצמו בידי בני הכוהנים שלו? או שבחרתם בפרוטסטנטיות?

כומר יחיד שמציין את הסעודה הקורבנית האמיתית ופונה אליי, ישו המשיח, בסעודה הקורבנית מתאחד איתי ובכך הופך למעשה אחד עם הבן של האל. זהו התעלומה הגדולה ביותר שניתן למצוא רק בכנסייה הקתולית האמיתית. רק מידיהם המוקדשות של בני הכוהנים יכול כל אחד, כקתולי מאמין נוצרי לקבל את קודש הלחם בצורה מכובדת, כי במהלך ההקדשה לחם משנה לגופי והיין לדמי. אם כל כומר היה זוכר זאת, יהיו לנו כמרים קדושים ועולם קדוש. אני שואל אותכם, הנאמנים שמקבלים את הקודש בשולחן הזה: "האם עדיין מרגישים ראויים לקבל את הסקרמנט הקדוש הזה?"

בני הכוהנים האהובים שלי, בגדתם בכהונתכם. האם קיבלתם את סמיכת הכהונה שלכם בשולחן או על שולחן קורבנות כפי שתכנן האל מהנצח? הבטחתם לממש את הכהונה בצורה מכובדת.

חזרו לאמת, בני הכוהנים האהובים שלי, עדיין יש זמן, עדיין תוכלו לתפוס בקש האחרון. אני מחכה בקוצר רוח להמרה שלכם. מדי יום אני מתפלל עבורך. כמה הבן שלי מבקש וכמה אמך השמימית מבקשת את ההתנערות העמוקה שלך? כמה דמעות כבר שפכה אמך היקרה בשבילך?

עד כמה היא עצובה על כל כומר שעומד ליד השולחן. זהו חילול קודש ולעולם אינו תואם את האמת. אני אומר לך, יום אחד ארסק את השולחנות הללו כי הם גועל בעיניי. הפכתם את בית המקדש שלי למאורה של גנבים. כל מה שקורה במודרניות בוודאות לא מתאים לאמת. להיפך, שקר על שקר ורוע על רוע. העקשנות של בני הכוהנים האהובים שלי אינה נפסקת. הם לא מזהים את אהבתי שאני רוצה להוכיח להם כי הם הנבחרים היקרים שלי שאותם קראתי פעם. אני מוצא את ליבותיהם הסגורות, לתוכן הייתי רוצה להיכנס כדי להוכיח להם את האהבה שלי אליהם. האהבה שלי היא אינסופית. לעולם לא ארחיק חוטא שחוזר אליי בתשובה.

בואו לקודש הסקרמנט של התודה, שמטרתו לנקות אתכם בדמי הקדושים שלי. רק טיפה אחת מהדם היקר נדרשת לנפשם החטאית והנה הם כבר בחסד מקודש. אני המחילה הנצחית ואיני נושא שום דופי לאיש. האהבה שלי מחזירה הכל לחדש ושום דבר אינו עומד בדרך להתחלה חדשה. אני מושך את כולם אל ליבי האוהב.

ברכתי אותכם עכשיו בעוצמה משולשת, עם כל המלאכים והקדושים בשילוש הקדוש, בשם האב הבן ורוח הקודש, אמן.

אוהבים אותך מאז ומעולם. נחם את אביך השמיימי, כי הוא רוצה להוכיח את אהבתו. גם אתה תוכיח שאתה באמת אוהב אותו.