יום ראשון, 15 באוגוסט 2021
אדורציה צ'פל
שלום יקירתי ישו הנוכח תמיד בסקרמנט הקודש הבכורה. כל התהילה, הכבוד, השבחים, ההודיה והאהבה לך אדוני ישוע המשיח. תודה על המיסה הקדושה והתקשרות. תודה על כוהנינו שמביאים אלינו את הסקרמנטים של הכנסייה. תודה על משפחתי וחברתי ועל הברכות והחסדים שאתה נותן לנו. אדוני ישוע, אני מודע מאוד ודאג לאלו שנמצאים בצרה. אנא רפא את כל החולים; עבור (שמות נשמטו). אדון, גם אני מתפלל במיוחד עבור (שמות נשמטו). אנא רפא אותו ותן ל(שם נשמט) שלום ונחמה. משפחה זו עברה ניסויים כה רבים, ישוע. אנא רפא אותם וחדש את חייהם בתפילה ושירות. הם נפשות יפות מאוד וכך חשובות לאנשים רבים ולממלכה. אדון, הגן על בישופים טובים וקדושים ועל כוהנינו. גם אני מתפלל לריפויו של הקרדינל ברק וחזרה לבריאות טובה. תודה, אדוני, על הזמן הזה, כשהכנסיות פתוחות ואנו לא נאלצים לענוד מסכות פנים, מכסות את זהותו כבני אלוהים. תודה ל(שם נשמט) שהוא עושה אותך זמין באוכריסטיה כך שנוכל לסגד לך. מה ברכה וחרץ גדול. תודה, אדוני. לבי מלא לאחר מסה יפה ביום חג אימו שלך.
חג שמח של חגיגת העלייה השמיימה לאם הקדושה! יום משובח זה! אני אוהב אותך, אם הקודש ביותר, מרים מלכתנו. תודה על כך שהראת לנו כיצד לעקוב אחריו בתמימות ולהציג מה 'רואה' קדושות ואמתיות אמיתית. כן, אנחנו רואים זאת בישו, ברור, אך ניתן לאמר שאנחנו מעולם לא נהגיע לקדושה זו כי הוא אלוהים אמיתי וגבר אמיתי. עם זאת, אתה נשיאה לגמרי, יצירה וטרם היית ואתה טהרתך, האמיצולית. או, אם הקודש ביותר, אם שלי, תן לי את לבך כדי שאוכל לאהב את ישו כפי שאת אוהבת את ישו. תודה יקירת אם על כך שהראית גם אם שלנו. קח את התפילות שלי ואת רצוני הטובים והצג אותם לפני אדונינו. הוא מעולם לא מסרב לך. אנא תפל עבור אלה שחרדים ושרצחו את החיסון/הזרקה הזו. חמול עליהם, אם שלא ידעו טוב יותר או רק עשו זאת מפחד שאיבדו את מקומם. אם הרחמים, הגן על כולם והצג אותם לפני אדונינו לריפוי. תודה על 'כן' שלך לאלוהים ועל 'כן' המתמשכת שלך ועל כך שהרשתה (בעזרת פיאט) את משיחנו להיכנס לעולמנו. ישו, יש לך דבר מה להגיד לי?
כן, ילדי, יש הרבה לדבר עליו. הוכנתי אותך ואת בני (שם נמחק) ורבים אחרים ברחבי העולם למה שבא לעולם. ילדתי הקטן, העולם עובר דרך רבות מבחנים והוא בחושך בשל חטים רבים; חטים קשים מאוד. אימי ניסתה להכין את האנושות והפכה בכל רחבי העולם לילדים שונים כדי לשמור על האמונה חייה בלבם. בפטימה, הודגשה תפילת התריסר, תשובה לחוטאים, וביקשה תפילה וזבח לא רק לסיים את מלחמת העולם, אלא למנוע מלחמה עולמית נוספת. היא חזה דברים רבים אם ילדיה לא ישמעו ולא יעשו כפי שבקשה. אמרה-אם לא, רוסיה הקומוניסטית תשתלשל טעויות שלה ברחבי העולם. זה בדיוק מה שקרה ומה שאתה רואה. הטעות הזאת התפשטה בכל העולם ואתה רואים אותם להתחיל להיחבר. הם הופכים נראות גם לאלו שישנים (אחרים).
י ילדי, רבים שואלים מה לעשות. כבר אמרתי לך ולרבים אחרים אבל אגיד שנית כי זה עדיין לא מבוצע לפי הבקשה. אנא מזמין את כל אחד (כן, את כל אחד) להתפלל תפילת הרוזריו ותפילות החסד האלוהי בבוקר ובערב. גם רוצה שתפילה של צ'פלט סנט מיכאל תתפרש בכל בוקר להגנה. הטוב ביותר הוא להתפלל יחד כמשפחה, אבל אם אין מי שיתפלל עמך, עליך להתפלל לבדך, כי התפילות שלך נתרמות למען משפחתך ויש להן השפעה עליהם בחסדי. ילדתי הקטנה, נתתי לך ולבני (שם דוחה) תפילות נוספות לתפילה שאני רוצה שתחדשו. אלה יתקיים במהלך הזמנים של המבלט והם ישתתפו בתפילת כל ביתך. עשה זאת למנהג תפילה נאמן, אני (שם דוחה) ואני (שם דוחה) מתפללים יחד. האיחוד בתפילה זה חשוב מאוד ויש לספק כיסוי הגנה על משפחתכם ובתיכם. אתם לא רואים בדרך שבה השטן רוצה לפגוע בכם, אבל ההגנה שלי ושל אם (שם דוחה) לא מאפשרת זאת. עם זאת, זה לא עובר ללא התבוננות עליך שהניסיון הזה מתרחש ומעורער מאוד את השלום שלך. תפלו נגד זה, ילדי. בני, רוצה שתתפלל בתפילה שאני (שם דוחה) ביקשת ממך להתפלל כל בוקר. התפילה לשלטון להגנה גדולה יותר על ביתכם, על משפחתכם ובתיכם. הזמן ליצור מנהג תפילה קבוע וטוב ביותר שיהיה מונחה בראש המשפחה. זו תפילה טובה לכל להתפלל בה, אידיאלית לאבות, אך בעדרם או אי-רצון שלהם לתפול, האמא גם יכולה להתפלל למען ביתה ובניה, אורחים וכו' בבית. הטוב ביותר הוא לגברים לעשות זאת, אבל כאשר גברים מסרים את סמכותם, האחרת, האישה שלב הבית, יכולה להתפלל בתפילה זו, וזה חכם לעשות כך. כל אחד יכול להתפלל תפילה זו, ילדי, אך מה שאני מתכוון הוא זה שיש לו סמכות, לפי הסדר הטבעי זה שייקח את התפקיד לתפול. במקרים שבהם אין גבר נוכח, על האמא לעשות זאת ואם יש לה בן, היא יכולה לבקש ממנו להתפלל בה כאשר יגיע לגיל. אל תבקשו מילד קטן להתפלל בתפילה זו כי זה לא מתאים עד שיהיו גדולים יותר. אני לא מנסה להיות מגביל, ילדי. אנא מעצת אתכם לטובתכם. אני עמך. נותנת לך כל החסד הנדרש להישרדות ואף לפרוח באמצע ימים אלה של סערה ושינוי גדול. זכרו, אני לא משנה. קבעו מסלולם לשמיים. צפו בי במהלך הימים של חוסר הסדר שבאמת יש באים, ילדי. אני עומד בתוך הסערה בעוד הגלים מתנגשים בסירה. אני נותן את עצמי לאב עבור העולם בכל מיסה ומעלה. צפו בי ילדי, גם כאשר תכינו לסערה. אנחנו זוכרים לכולם ילדתי להשתמש בטקסים הקדושים ולקראת הכתובים הקדושים. התפללו ותצומו. קבלו את הטקסים הקדושים. תזדקו בכל החסדים שאני שופך עליכם לכל מה שתעמוד מולו עכשיו, וכל מה שיבא.”
“אנחנו זוכרים לכולם ילדי לדחות את ההנאה לפחד. מפחד זה רבים מקבלים הזרקה שמשנה את הקוד הגנטי שלכם ושולחת הודעות לא נכונות ולא טבעיות ל-דנ"א. זאת מה שעשיתם מפחד, ילדי. אני מספר לכם שנו עוד פעם להיות ללא פחד. מה הנדרש זה אמון בי. אמינו בי, ילדי. אל תאמינו באנשים רעים שמבטיחים לך דברים שקרים שאין להם כוונה לקיים אותם. האדם חולם לחיות לנצח בעולם הזה, עד כדי כך שהוא מוכן לעשות כלום. ילדתי היקרי, בואתי שתיהלכו בחיי נצחים, לא חיים גופניים בעולם זה. זה אינו גן העדן, ילדי היקריים. זה העולם הארצי שבו אתם חיים כדי ללמוד עלי, להאמין בי, לעקוב אחרי, לסעוד את השכן שלכם, משפחתך, חבריך לידיעתי ואז יום אחד כאשר מסעה זו תסתיים, תמותו כך שתוכל נשמתכם לצאת למלכות השמים. יום אחד בסוף הזמנים גופותיכם יחברנה עם נשמותיכם. אז תהיו כמו אני ישוע שלכם ואמו הקדושה מרים, גוף ונפש בגן העדן. אתם עדיין תהיינה חייים לגמרי בגן העדן, אנחנו מבטיחים לכם כאשר נשמתכם שם עם. אשא לראות אותך כמוך ואתה תראה אחרים ותזהה משפחתך וחבריך. לא מבינים איך זה יכול להיות כך, אך אנחנו מבטיחים לכם שזה נכון. למען עכשיו די להסביר שאין עליכם להילחם לחיות לנצח, ילדי. כן, תהיינה חכמים ותדאגו לגופותכם כיוון שהם מקדש הקודש רוחו. לא זה לדאוג לגוף לקבל רעלים, גם אם הם מודיעים על הזרקות כאילו הן טובות, הן אינן טובות לכם, הן כמו רעל. זאת בלתי חכמה, ילדי. אנחנו יודעים שרבים חשבו שהם בסדר והאמינו במוסדות הפוליטיים ורפואת הבריאות. זכרו, אני אדוני ואלוהיכם יצרתיך. נתתי לכם את היכולת לחשוב ולהתבונן. יש לך מידע רב באצבעותיך למעשה. השתמשו בחכמה ובלימוד ולא תאמינו לכל מה שנאמר לכם, עמי. חפשו את האמת. אל תחפשו מה שאתם רוצים לשמוע, אלא חפשו את האמת.”
אם אתם מחפשים אותי, תמצאו אותי. אם אתם דורכים, הדלת תשתחל לפניכם. נשמות יפות, נאמנות, תמימות שלכם גם ידעו את ההבדל בין טוב לרע, בין רוע לטובה. הילדים הקטנים לעיתים קרובות יודעים ללא שאלות כאשר משהו לא נכון. האם זה נראה טוב שאדם יחוס על קוד סינתטי כדי להזכיר לתאים שלו להתחיל לייצר חלבון סינתטי? במיוחד אחד אשר הוא חלק מתהליך המחלה הזה? הייתי רוצה שגופות ילדי ייצורו חלבון מלאכותי תמיד? אתם לא ידעים אפילו את המרכיבים בזרקור הזה, ילדיו שלי, ואולם אתם עומדים בשורה זו לרעל להיות מזריק אל גופכם אשר נבראו ביראה וניפלה. ילדי יקרי, מה עשיתם ומדוע עשיתם זאת? אני אשיב לכם מדוע. אתם מסכימים מתוך פחד. פחד ממוות. פחד מהסבל. פחד מאובדן העבודה שלכם. פחד, פחד, פחד. זהו הסיבה, ילדיו שלי. מי הוא מחבר הפחד? היריב, זאת אומרת. אל תגיבו לכל החלטה בגלל פחד. מה שנדרש זה אמון. ילדי, רבים מכם איבדתם את האמונה שלכם ואילו שארית האמונה באלוהים? פחד ממוות. פחד ממחלה. אתם התחלתם לעבוד את הבריאות הגופנית שלכם במקום הבריאות הרוחנית שלכם. עבדו רק את אדון אלוהים. הוא לבדו ראוי לכבוד ולעבודה. אתם עושים מגוף שלכם מקדשים כוזבים.”
“יש הרבה רשעות ורשלנות, ילדי, וזה הפך אף יותר נפוץ כאשר הכנסיות נסגרו לגבי האמונים שלי. כך הרבה אור הוסתר תחת סלים והחושך הפך עוד ועוד נוכח.”
דבר לאבירים, הבישופים, ‘אל תסגרו את הכנסיות שלי. אל תרחקו מנאמניי את הסקרמנטים. גם אתם פעלתם מתוך פחד, אבל לא מפני אדוני, אלא מפני מחלה, מפני אחריות. אומר לך, בנים קדושים כוהניים שלי, אל תרחקו מצאנכם את לחם החיים. זהו תוכנית השטן. התנגדו לו בחייכם אם צריך. אתם אבונים. האכילו את כבשי. האכלו את גדיי. האכלו את ילדיה שלי. עשו את רצוני. אל תעשו את רצון הרשע, או את רצון ממשלות מקומיות או פדרליות. עליכם לעשות את רצוני וזהו רצוני שיש לי להיות מאוכלים, מזוננים ולומדים את האמתות של הכנסייה שלי. אל תשכחו שאני ראש השמיים של הכנסייה ואת נציגי בארץ הוא הראש הארצי. העולם החילוני אין לו סמכות על כנסייתי. רבים מבני הישועה הקדושים שבאו לבישופים שכחוה שהם יש להם סמכות בדיאוקסיות שלהם והם שכחו את הכוח שניתן להם על ידי. בנים, אומר לך עכשיו, לא עוד תיסגרו את הכנסיות. לא עוד תחדלו לשמוע וידויים. בזמנים כאלה, יש להציע יותר מסות ולתת יותר זמן לוודאות. בנים, דאגתו שלכם לנפשות ילדיי ראשון ואחרון. כן, ברור שגם אתם מודאים לבריאות והרווחה של ילדיי, אבל תחילה נפשיהם. אם אחד מאבד את נשמתו, מה עוד חשוב? היות גיבורים באהבתכם לנפשות ילדיי. אל תדאגו למה יקרה לכם. שרתו אלהים. אהבו את ילדי; אהבו את נפשיהם, ועשו הכל שתוכל לעזור להם בדרך לשמים. האם לא זוכרים שאחיכם ואחותיכם לפניכם הוספו ללבנים כי הם לא ויתרו על אמונתם? איפה באמתך בי? אל תפחדו. לא נתתי לכם רוח פחד, אלא של אמון. אם תרעבו עבור ילדיי בעשות מה שטוב להם בהכנת המסה הקדושה והסקרמנטים זמינים להם, אתם מתחקים אותי. אם תחלו למחלה, אני מבטיח לכם שתקבלו את הסקרמנטים, ואם תמות לאחר ששרתם ילדיי כאב קדוש ובישוף טוב, תבא עם לי לשמים. באמת בי, בנים כוהניים קדושים שלי שגם הם צאצאים של השליחים. ראו מה שעברו הקודמים לכם להביא את האמונה לילדיי. מה ייתכן לאמר עליכם? מה יאמרו עליכם? אם עשיתם זאת, בטעות, מתוך דאגה, הביאו זה אלי בוידוי. אני מסלח כפי שאתם ידעים היטב שאני עושה. עם זאת, תדעו את זה, לא תחדשו את הכחשת הסקרמנטים שלכם, בנים. אל תחזור על זה. לא יהיה לך טוב ולא התרדות של המאמינים שבאה כמעט בטוחה כתוצאה מכך, היא תהייה מאוד באחריותך. כי כאשר הפסיקו המיסות הציבוריות, הרע ימלוך בעולם. אל תשתף פעולה עם הרע, אלא הוליך את ילדי ואכיל את צאני.’ ”
“זה הכל שאני רוצה לומר על הנושא הזה, כבשי קטן שלי. אני מבין שזו הייתה כאב לכתוב.”
כן אדוני זה היה. צנחתי בכתיבת המילים האלה.
“ילדי, זכור שהם מילותי ולא שלך ולכן אתה אחראי רק לכתיבה כפי שבקשתי.”
כן אדוני. אני רואה עצמי מעט אחראי מכיוון שכף ידי כתבה את המילים שלך, אך אני יודע מה אתה מתכוון. תודה על דאגתך לי, אדוני. אתה מאוד רחום ואוהב. אני יודע שזה מגיע מאהבתך הגדולה לילדיך שאמרת מילות אלה לשומרי הצאן שלנו. אתה אוהב אותם עמוקות ביותר, אדוני.
“כן ילדי. יש לי אהבה גדולה וכבוד לעולמי הכמרים הקדושים, לבישופים ולכל הדתיים. הם כמו מעגל הפנימי שלי, כך לדבר וזה במיוחד מפחיד כאשר אין להם אמון מלא בי והם מתכופפים תחת לחץ עולם.”
אדוני אני חושב שרבים מבישופים חשבו שהם עושים את הדבר הנכון בזמן ההוא.
“בני, בני, יש לך הרבה רחמים. לי יש הרבה יותר רחמים, ואני יודע כל לב אחד. כן, אתה צדק, חלקם חשבו שהם עושים את הנכון. עם זאת, לאחר שזמן חלף ורבים הבינו שלא היו צריכים ללכת אחריהם, ובמקרים מסוימים אף להיות תוקפניים יותר מהמשטרה, הם רצו להגן על גאוותם הטיפשית. הם לא רצו להפסיד את כבוד בני הכנסייה שלהם או להיראות חלשים בפני ‘הפקידות’. כך, הם המשיכו לגרום לבני לי להתפרע מהסקרמנטים. אני מכבד את בני הכמורה הקדושים שרצו להיות משועבדים לסמכותיהם. ציות הוא חשוב מאוד, אז לא אשפוט את בני הכמורה הקטנים שלי. בעתיד, אגיר אותם עוד יותר לבחון מה הם חייבים לציית לו מאדם, לעומת מה שהם חייבים לציית לו שמהאלוהים. בני הכמורה הקדושים שלי, תמיד יש ציות והוא חשוב. גם יש דרכים לציית לבישוף ולהביא את הסקרמנטים לצאנכם. לא נכון לדחות אדם שנמצא במצב סכנה, מהסקרמנטים כשהם רוצים אותם. זה לא רצוני. אל תדחו מבני את לחם החיים, הוידוי, הנישואין, הטבילה, הקומוניה הראשונה, האירוסול וקדושת הכמורה. זה רצוני שתתקנו את משרתכם ככוהנים. חשבו על הכהנים במחנות הריכוז שהפרו בכוונה והקריבו מסה אולי עם אחד קטן מאוד שעבר קדושה והיה גופי, דמי, נשמתי ואלוהותי. באמצע סבל אנושי כזה, הייתי נוכח פיזית להם. האם אתם חושבים שבני הכמורה הקדושים שלי צריכים היו לציית לסמכותו של הרשעים שהשתלטו? לא, ברור שאין. אין זה שונה היום, אלא שכעת יש יותר חופשי וצריך שלא תהיה ספק שתקרה לא עוד.”
“אבל בתי, חלקם יפעלו בדרך הזהה כמו קודם.”
זה כנראה הסיבה שאתה מזהר אותנו, ישו.
"כן ילדי ומאזהר את הבישופים שלי ומחזר אותם בו זמנית להיות אומץ לב. אל תיראו."
"כבשי קטן, אתה ואנשיך וכל הקוראים את דברי, התפלל כפי שבקשתי. התפללו על רועיכם. אם שלי ביקשה זאת במשך עשרות שנים והיא אף יותר רלוונטית עתה, לא? עכשיו תבינו מדוע ביקשה ממך זה ורק מעטים השיבו לבקשותיה. התפללו ילדי. התפללו על רועיכם. התפללו, התפללו, התפללו."
"יש הרבה אי-שקט בעולם כי העולם לא מכיר את נסיך השלום. ילדים שלי, אתם חייבים להמשיך ולפזר את הבשורה. היא נדרשת לנשמות שבאופל וצער. הביאו אליהם את אהבתי לכל אשר תיפגשו. פזרו את מסר הבשורה שאינו אלא מסר תקווה גדולה. הרבה חיים בבהלה, כי הם לא מכירים אותי. הם באמת לא מכירים אותי ולכן אף אינם יודעים שכוננתי להם מקום בגן עדן. היו בשלווה ובטחו בי. התירו לי לעגן אתכם במים שקטים כך שאף רוח שתבוא בדרכיכם לא תזיז אתכם בסערה. קדמו בקרבתי דרך תפילה וקריית כתבי הקודש. קדמו בטובתך ומתכנני מה שאתה יכול לעשות כדי לסייע אחרים. היו שליחים של גן עדן ושל קדושה. אתם חייבים לקדם בקדושתכם לברוח, ילדי."
"בתי, התבוננת על מדיטציה האור הנדרש מהחודשים הקודמים, רק הבוקר הזה לא?"
כן אדוני. אתה יודע מחשבותי ולכן ידעת שזה היה כך.
"הסביר זאת ילדי."
בוא, אדוני. זכרתי מה לימדתני על הטהרה. אחד בבוקר מוקדם במהלך התפילה, הבחנתי שכל נרות הקורבן השיקו תבניות אור שונות באופן בולט בהתאם לעיצובם. לכל אחד היה ניר משמע של דבש מהארון אותו, כך שלא היו שונים מאוד זה מזה, אך תלוי בכמה נקייה הייתה הזכוכית של הנרתיק, האור הילך יותר או פחות בהירות. גלית לי המחשבה הפשטנית, אדוני, שאנחנו כמו נרות קורבן. כאשר נשמותינו טהרות מההתוודה ונמצאים במצב חן, אורכם בוהק יותר. אתה אור ברק וטהור מאוד ואתה אותו בכל אדם, אך תלוי בנוסחנו, הכלי או האגרטל, אנחנו מסתירים את אורך או מאפשרים לו לבהה בהירות. זה תלויה בבנו, כמה מוכנים לחן אנו. אתה אותו אדוני, אותו אלוהים בכל אדם שנושא אותך בגופם שלנו, גופיינו, שהם המקדש של רוח הקודש. האור בוהק יותר דרך נשמות קדושות וטהרות. גם כל נרתיק שאני יש לי ייחודי והוא בעל תבניות שונות. אנחנו כאלה. אף על פי שהאור בוהק אותו מהפנים, התבניות השונות של האור מוחזרות בגלל הזכוכית החתוכה והדרך בה היא משנה את גלי האור. בדומה לכך, כל ילד שבראתה ייחודי ודרך הבהה שלנו בעולם גם היא ייחודית. לכל אחד יש יכולת להחזיק בנרתיקים 'נקיים ואף מבריקים' שהם נשמותינו שנושאות את אדונינו לעולם, כאשר אנחנו מבקרים בסקרמנט ההתוודה, מקבלים אותך באוקריסטיה הקדושה ביותר וחותמים חיים של תפילה ושירות מאהבה החיים בתוכנו. אתה האור, אדוני ואנחנו לא יכולים לבהה ללאך. אך אנחנו יכולים לשתף פעולה עם האור ונוכל להיות נושאי האור. זהו סיכום של מה לימדתני כאשר התבוננתי בנרות הקורבן הבוערים בזמן התפילה.
“כן, ילדי, זכרת מאוד טוב. ייתכנו עוד דברים על זה מאוחר יותר, ילדי. תודה שכתבת את זיכרונותיך של השיעור הזה. אני רוצה שאחרים יבינו שהכל הטוב יכול להיות היבט מסוים של אמת רוחנית. התייחסו אל כך יותר, ילדתי. גם כאשר אתם עובדים או מתעסקים בחובותיכם ובעבודות פשוטות, תוכלו לצפות בטבע, באמיתות פשטניות של האמונה, של האלוהים, של בראייתי ושל אהבתי אליך. חשבו על דברים אלה, ילדתי, ותפשו לאומץ, לגידול באהבה, תקווה וטוב. הלכו עכשיו בשלום, ילדי הקטן. ברכתך בשם אבינו, בשמי ובשם רוחי הקודש. הלכו בשלומי. הלכו באהובתי ותנו את השלום והאהבה הזו לאחרים.”
תודה לך אדוני. אמן! הallelujah! תהללה ישוע המשיח עכשיו ועד העולם!