בן יקר, אני מרים, אםך.
הדרך שמגיעה לגן עדן היא דרך קשה, ולקחת אותה דורשת משמעת רבה. המשמעת הזו חייבת להיות מאוחדת עם זו של בני, ישוע, באמצעות תפילה ואמונה. כך בני האדם, שנבראו באהבה, מתאחדים עם בוראם.
דרך חייו של אלוהים בתוכו, הוא משתקע באור האמת ומאפשר לעצמו להוביל על ידי הרוח הקדושה.
מי שמקבל את רצון האל של בני מתקדם באמונה ואין לו מה לפחד; לעומת זאת, הוא הופך למנהיג לאחיו ואחותיו.
התדרדרות של בני האדם נובעת מחוסר אמונה שלהם.
אלה שאינם מאמינים באל יבשו ויעלו פרי.
התמצית "המעטף" שמשמרת אותם באמת היא האש של אהבה; ואשר זו אש נובעת מתנת בני על הצלב לגאולת חטאותיהם.
לא נשכח לעולם שאנושות הם רק עפר, ורק דרך האלוהיות של בני שמתגלה בהם הם הופכים ליצורים בדמותו של אל.
אנושיותם חייבת להיעלם כדי לפנות מקום לאלוהיות יוצרם.
רצון האדם אין לו ערך בעצמו, ולכן אדם חייב להתפשט מכול מה שייך לרצונו שלו, כמו גם מכל מה שייך לשביעות רוחו הפרטית וכול מה המוקד על "אני" כי זה לא שייך לרצון האלוהי.
אדם חייב להיות קדוש כמו יוצרו, וכך שערי השמים יעברו לו.
היום, אני מבקשת ממך להתפלל יותר מכל פעם אחרת, כך שיותר מילדי ימצאו אמונה.
תודה לך, בני הקרוב, על ההאזנה. אני מברכך ואת כל אלה שאינכם קרובים אליך."
מריה, אם שמך מרחמת אותך בכל אהבתה