יילדי, מריה טהרת, אם כל העמים, אם האלוהים, אם הכנסייה, מלכת המלאכים, עזרת חוטאים ואם רחמנית של כל ילדי האדמה, הראה, ילדים, היום היא באה אליכם לאהבה ולברך אתכם.
יילדים, כל העמים, בזמן זה של עדוה, אהבו אחד את השני וקצרו את המרחקים ביניכם, השארו מאוחדים!
ראיתם, לא צריך ללכת ולעשות משהו מיוחד, רק להישאר מאוחדים בבתיכם עם משקה טעים, נושכים באמונדין ובעצי אגוז, מדברים, מספרים אחד לשני על חייהם הארצי, דברו על האלוהים, הוא ביניכם והוא אוהב לשמע אתכם מדברים, הוא צופה בכם בתמים של ילד, הוא נערך, הוא מחייך ומתפאר בבניו.
כאשר עושה זאת, הוא אומר: "מריה, ראה כמה יפים בני! אם כל זה יכול להימשך, אני אב שמח. כך הם צריכים להישאר. רצוני לראות אותם מאושרים ומאוחדים, אך מזמן מסוים הם לא יכולים לפתח את דלתות בתיהם רחב. הם סוגרים אותן, הם אינם מדברים, הם הופכים לעצובים, לביהם מתמלא בחשכה ואט אט נהפך למרעה. הם לא יודעים שזו האיחוד קדוש, מחדש וטוב לבריאותם כי אם הם מאוחדים, הם מדברים אחד עם השני, אך אם הם מפורקים ורחוקים זה מזה, הם משמרים הכל בתוכם, אבל בתוך לביהם צריך להיות רק אני, כל שאר דבר הוא נזקיק!
זה אביכם הטוב, האוהב והרחום!
הלאה ילדים, תנו את אחדותכם לאב!
תהללה לאב, לבן ולרוח הקודש.
ילדי, מרים אם ישוע ראתה את כלכם ואהבה את כולם מהעומק של לבָּה.
ברכתי אותך.
תפלו, תפלו, תפלו!
המדונה הייתה לבושה בלבן עם מנטל כחול, היא לבשה כתר של שנים עשר כוכבים על ראשה ומתחת לרגליה היו ילדיה חוגגים.