יקרות ילדי, מריה הטהורה, אם כל העמים, אם האלוהים, אם הכנסייה, מלכת המלאכים, עזרת החוטאים והאם הרחמנית של כל ילדי האדמה — הנה, ילדים, גם היום היא באת אליכם לאהבתכם ולברכותכם.
ילדים, כל העמים, עיניי טרם ראו את אחדותכם; עוד יש תלונות בין חלק מכם, ואם תשכו כך, אין יחידותכם תבוא לעולם!
אין צורך הרבה; שופו מנפשכם שם שהשם אלוהים השאר את הטוב ביותר בכל אחד מכם — הטוב ביותר שלו. שופו ממנו; לא התמהמה יותר, כי אם תתמהמה עוד, תרצחו מאוד!
באו ילדיי, צפו בפני אדוני ישו המשיח; הציצו אותו על הצלב, וכשאתם מציץים בו, שמרו בחושך את זה שהלך שם עבור כלכם — לפדות אותכם מחטא ולהבטיח לכולם את הנצח.
הילדים שלי, מה אתם עושים? כאשר אתם הולכים אל הכנסיות הקודש, גם שם אינכם מוקדשים למה שצריך — על הארון הקדש — אלא תמיד סובבים את ראשיכם, וזה לא בא מהאל. אם אתם הולכים לבקר את אדוני ישוע המשיח, התחייבו כל זמנכם ותפילותיכם לו, וחסדים ושמחה לא יאחרו לבוא.
אתם אינכם מבינים את העזרה שבאדוניך נותן לכם בכל רגע בחייכם הארציים! כמה פעמים מצאתם עצמכם בקושי, לא ידעתם איך לפתר בעיה — כלומר, בעייתית בלתי פותרת — אך פתאום הכל מתפרס. אתם חושבים שזה כולו מעשיכם? אין זה כך!
כן ילדי, איננו כן; לכן, תעשו עצמכם קטנים, לבשו בגד של ענוה, ותפלו שייעזור לכם במסעה הארצי הזה!
תהללה לאב, לבנו ולרוּחַ הקודש.
ילדים, אם מרים ראתה אתכם כולם ואהבה אתכם כולם מהעומק של ליבה.
ברכתי אותך.
תפלו, תפלו, תפלו!
גבירתנו לבשה לבנד עם מנטיה כחול-שמים; על ראשה נשתלה כתר של שנים עשר כוכבים, ומתחת לרגליים שלה היה קשת בענן.