"אני האב הנצחי, יוצר היקום. אני זה שמפקד על העונות. אני זה שקורא לחיים מן הארץ באביב. אני מביא את הצעירים והחדשים החיים. אני זה המחדש את הארץ ומביא גשמים רכים כדי להסיר את השקועים. אני בנסיך הקשה שמגרש עננים מעל השמש ומעלה עלי יבשות מרגיעות צמחייה חדשה."
"אני בקיץ, מחמם את האוויר בנשימת אהבתי כך שכול הטבע נושאת פרי בעונה המתקנתה."
"אני זה, האב הנצחי, שבלילה הקר של הסתיו צובע כל עלה בכל עצים בשלמי בדפוס מושלם כך שכשאתה קומם תוכל להעיר את מעשה ידיים."
"אני אדון לכל הקציר, הדגנים של השדות, הפירות ויתר הירקות. אני זה מביא אותם - העושר של סעדתי."
"בחורף, שוב פעם אחת, נותן לארץ מנוחתה. מקרה את האוויר ומלא את השמים בשלגונים, כל אחד בדפוסי. שקט יורד על הארץ ורגע אחד יכול להרגיש לבבי החסדי דופק כשבנים אני מחכים ללידת בני יחידי."
"על עונה איזו מראה חן גדול? על כל אחת, כמו שתכנוני לכל נשמה הוא פרטי ומושלם ברצוני האלוהי. מארגן את הכל בעוצמתה."