הגיעה אמא שלנו לבושת בגדים אדומים עם וילון לבן. היא אמרה: "תהילה ליישוע הנוכח באמת בסקרמנט המזבח." ענתי, "עכשיו ועד העולם." אז אמרה אמא שלנו: "תפלו אתי נא בתולה הקטנה, לכל אלה שקבלו את האוכריסטיה בלא ראויים היום, ובעיקר לכוהנים שהקריבו מסה בלא ראוי." התפללנו אבינו שנצור ואבדול. היא נתנה הודעה פרטית, אז אמרה: "יקרים ילדי, היום אני מזמינה אתכם להבין שמשפט האלוהים בא במהירות וברחבה. משפטו כבר נדחה מאוד באמצעות תפילה וקורבן, ולכן אני מבקשת ממךם לבלות שעות רבות לפני לב האוכריסטי של בני ואתם מתפללים, מתפללים ומתפללים." היא ברכה אותנו ונעלמה.