הגבירה כאן בלבן. היא אומרת: "ילקוטתי, פתח את גינת החסד שבלבך. נשמות אשר מסרות ללביהן לחסד הקודש, צריכים להיות שליחי חסד הקודש לאלה שאינם מסרים ולא ישמעו. הרבה מהם משמיעים רק באוזניהם ולא בליבם. נשמות אלה כבר הולכות בעפר גהנום ונופלות לחורבן. כי לשמוע את המסר של חסד הקודש ולעולם לא לחיות אותו, זה לסגור את לבך מהחסד של הישועה. תפליי, בתי, שבשעותיה האחרונות בחיים, נשמות יבחרו בחסד הקודש." היא פורשת את זרועותיה ואור גדול יצא מליבה לפני שהיא עוזבת.