אמה שלנו באה כאימה של גוואדלופה. מיכאל הקדוש מגיע לפנייה באור אש. אחר כך הוא נעלם. אמא שלנו מחזיקה היום את הילד ישוע. היא אומרת: "תהללה לישוע, מלכי. אנחנו באים להזמין את ילדי לאמץ כי כל צרה בעולם, האם זה חולי, אסון טבעי, מלחמה או אחרת, הוא תוצאה ישירה של בוגדנות האדם אלוהים. כאשר החפים מפשע סובלים, זה כדי לגרום לרעים להטיל עצמם על רחמי האל. התפילה שלכם שנפשות יוכרו את מקומו של אלהים בחייהם היא תפילה טובה ואשר בנה ישוע יעביר עליה חסד. אלו שהמתינים לסימנים ולתופעות מסוימות לקרות לפני שיאמינו ויתפרנו, עשויים להמתין מדי זמן. לכל אחד צריך למצוא את התפנית שלו בחן של הרגע הנוכחי עם מלאות שמן במנורותיו. תפללו שאנשים יבינהו את ערך הנשמה ואורכה ורוחבה של העתיד." [אני רואה אש צועקת לפני אמא שלנו. היא מתקרבת אלי. האור הסובב את אם הקדושה נראה כבודה אותה. אחר כך אני רואה מרעה גולש. אני רואים עצמי ילדה קטנה הולכת יד ביד עם ישוע.] היא ממשיכה: "נפשות בחרות לעצמן יישוע או אבידה, בדיוק כמו שהן בחורות את גורל העולם. המשיכו להתפללל, התפללו, התפללו." היא עוזבת.