הגברת באה כמקלט אהבת קודש. לצידה יש לה את פדר פייו וסנט תרזה. הם מאוד קטנים. היא אומרת: "תהללה לישו. מלאך, אנא הזכיר זאת. המשימה שלנו מתחת לפטרונותיהם של שני הקדושים האלו. עתה, בתי, אגלייל לכם דברים שאינכם יכולים להבין בעצמכם."
"שניהם (סנט תרזה - פדר פייו) היו קורבנות של אהבה - אהבת קודש. שניהם עשו צעדים גדולים לגשר את המרחק בין השמים לארץ דרך אהבת הקדש. האב הטוב פייו נשא סימנים נראים על גופו של אהבה זו, אהבה ששתף עם משיחו. אנחנו באה אליכם תחת הכותרת מקלט אהבת קודש, נשאת את הסמל הזה של אהבה בידי שאני מתפרסת לעולם. אהבת הקדש היא הגשר לשלום בין השמים לארץ. הצלב של ישו הוא אהבה. כאשר שיתפתי בפעולה בסבלות ומותו של בני, פרשתי את גשר האהבה הזה לכל האנושות. עד כה טרם הוכרזה תפקידי."
"אך אנחנו באה אליכם כדי להראות לכם את הגשר לשלום בין כל בני אדם ואלהים, כך שרבים יעברו על גבי גשר זה. ככה תנצחו התהומות."
"שואב אז את הסיכוי וההבנה האחרונה מהגעתי אליכם. אנחנו באה לקרוא לכל נשמה לאהבת קודש ולעבור על גבי הגשר לשלום. אני קוראת לילדי לי ללכת אחריי בשקט, חוצים את התהומות בעצמאות. בסוף יהיה ניצחון. בסוף יהיה הניצחון של הלבבות המאוחדים."
"אולי עתה, בתי, אַתְּ רוֹאת את כָל הַרמיזות וְהַנוּענות שֶׁבאתי אלייך. יִהְיוּ לֵבְךָ בלי סוד עוד, אלא קבל באמונה של ילד את האמון הגדול שיש לי בך."