המלך עזרא בא. הוא אומר: "תהילה ליישוע."
הוא דיבר את התפילות הבאות של תפילת הרוזריוס המוקדשות לרצון האלוהי:
התעלומות האמיצים
א'. צער בגן
"גם בן אלוהים נכנע לחלוטין - מושלם - לרצון האלוהי של אביו. בגינת גת שמנה, ישוע נכנע את רצונו לרצון האלוהי הנצחי, לא מתוך כפייה אלא מאהבה אלוהית. הוא לא היה מעבר לבקשת האב לסגת מהסבל הקרוב. אך בסוף, ישוע קיבל את רצון אביו. רצון האלוהים, אף על פי שהוא יכול להיראות מר, לעולם אינו ללא נחמה. בגן לאחר שישוע קיבל את רצון אביו, מלאך בא לנחמו."
ב'. השוטים
"אחרי ששישוע קבל את רצון אביו בגן, הוא לא חזר אחורה עם חרטה. הוא קיבל את מכות השוטים הקטנות, יודע שרבים מנשמות תלויות בנכונותו לרצון האלוהים בשם אהבה אלוהית."
ג'. כתר הקוצים
"בושה כזו שישוע סבל בה כאשר הוכתר בשוקים, רק יכולה להיות נסבלת ללא תלונה דרך ענוה עמוקה. בתעלומה זו, הענווה ואהבה נראות יחדיו ביותר, שכן ישוע יכול היה לעצור את הרדיפות בכל רגע. אהבתו לרצון אביו לא תאפשר לו לעשות זאת."
ב. נשיאת הצלב
"ישוע ידע שכל נפילה, כל כאב שימשו את אביו בשמים לטובת הנשמות. תחת משקל הצלב, ישוע הפך לכלי לרצון האלוהי של אביו. בכל צעד היה צעד אל אהבה אלוהית עמוקה יותר."
ה. הצליבה
"לא היו זה המסמרים שהחזיקו את ישוע בצלב, אלא אהבתו לרצון אביו בשעה הנוכחית. הוא יכול היה לרדת מהצלב בכל רגע. אך הוא החזיק בליבו עומק של אהבה לאלוהות נצחתי מעבר לכל סיפור."