הייתי מתפלל ומתחנן לאמה שתתן לעם אות, כך שיבינו שהם היא שהופיעה לנו ודיברה אלינו. רבים אמרו דברים בלתי סביריים עלי ואמא שלי. הם אמרו שניהם אנחנו מזוייפים, שקרנים, ושאנחנו אף אנטיכריסטוס. השיחות הגיעו גם מהכומר המקומי ואנשים מקהילת איטפירנגה. פעמים רבות כאשר הלכנו למסה ונכנסנו לכנסייה, האנשים צפו בנו וצחקו עלינו מאחורינו, שוחחים ביניהם ומחליפים דברי בוז עלינו. אמא שלי סבלה מאוד מהביזוי הזה. בדרשה הכומר תמיד אמר משהו שהכעיס אותנו והעמיק את צערנו. יום ראשון האחרון היה אחד מהימים האלו. הייתי מתפלל לגבריה ומתחנן לה לעשות משהו, כי עברנו על בוזים גדולים וביקורת לא-צדקית. אמרה לי אמה:
תפללי בני, תפללו שיאות יינתן, אך התפלל, התפלל הרבה כי העולם בחטא גדול. השיבו את עצמכם. שינו את חייכם. תמיד תפללו תפילת הורוס הקדוש. התפללו עבור אלה שאינם מאמינים.
דבריה של אמה נחתה מאוד על לבי. אמה היא
רחמנית ואם-יוצרת.