בן יקר, אני רוצה לתת לך את הודעתי ... שבאה כחסד גדול לכנסייתי, כי היא באה מהסודות העמוקים של לבי שנעלו בסודי ומתגלים יותר ויותר לכנסייה.
אל תדאג מה אתה ידרוש לדבר. אני זו שמדברת. רק כתוב את הודעתי. מכל אשר למדת ושמעת מפי, התודה לאב, כי הוא רוצה שכולם ילבשו ברוח האמת.
הטריניטא הקדושה איתך ואיתן כל אחד. היום אני פונה אליך מעט. אתה מבין הכל מה שקורה היום? אלה דברים גדולים, בן. עוד לא הערכת מה קרה, אך תבין יותר ויותר את תוכניותי.
אדסון, אני קראתיך. שוב אומר לך כפי שאמרתי בתחילת מסעך: (*)אל תשלול את המתנה שנמצאה בך, החסד שהנחלתי לך, כשכנסיית הזקנים השיתו ידיהם עליך, קיבלו אותך בנבואה. האם אתה זוכר את הרגע ההוא?
אני הכינה אותך באותה עת לכל מה שקורה היום. הישאר נאמן. אל תפחד!
רק אמנה, כי רק אז אוכל להשתמש בך בדרכי ליעודי. לקח לב. אמוץ. הלוך. זה הזמן לעזוב את שינה עמוקה, להיות ער ומשגיח כשאדון עובר ומקרא אותך ללכת אחריו. ברכתי אתכם כל אחד: בשם האב, הבן והרוח הקודש. אמן!
(*) 1 טימותיוס 4:14-15