שלום ילדיי האהובים, שלום!
ילדים שאי לבי אתכם מאוד ואתם בלב הטהרתי. היום אברך אותכם ואשים אתכם בלב בני אדוני ישו.
ילדי, תפלו, תפלו, תפלו. אלוהים רוצה תשובה מכם ורצה שתתנו לו חזרה. השתנתם! עכשיו! חזורו בעוד הוא קורא לכם לתשובה.
זמן לחזרתכם אליו. לא תבזבו זמן! זכרו: הזמן חלף ולא יחזר. תעשו מכל יום בחייכם את הרגע המתאים לשבוכתכם. אני לעולם לא אשאיר אותך לבד. אנכי לצידך כדי לסייע לכם, להנחותכם ולברך אתכם. רוצה שאתם מאושרים ילדיי ולא שנהרסו. היותם ילדים משמעתיים. ישו כבר איפשר לי לתת לכם חנות גדולות ומסרים רבים. הגיע הזמן שתקבלו אותו בחזרה על ידי נתינתכם את הכן שלכם באמת, עם חזרתכם אליו.
תפלו, תפלו, תפלו הרבה. רק בתפילה ניתן לנצח את הרע. השטן מנסה להביא לכם צרה וצער, אבל אנכי באה כדי לברך אותכם באהבתי ואות חנותו של אלוהים. אנכי כאן כי אוהבת אתכם מאוד, מאוד, מאוד. תפלו לקדוש יוסף. הוא כאן לצידי לסייע לכם ולהגן עליכם גם כן. התמסרו להגנתו וכל דבר יעשה כרצון האדון ומתוכנן.
אל תיראו! אלוהים כל-שכול והוא לצידכם כדי להגן עליכם מכל הרעים והסכנות. תודה לכם על נוכחותכם כאן הלילה. אני מברכת אתכם כולם: בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמין!
בליל זה באה המשפחה הקדושה: גברתנו וקדוש יוסף, שישו התינוק היה בידיהם. הם היו לבושים בזהב. לפני שעזבו אמרה לי הבתולה,
האם אתה רוצה להציע לאדון זבח למען השיבה של כל אלה שקרירים אליו ולא אוהבים אותו, וכן, עבור אלו שרצוניהם קשים כמו אבן והם אינספיטיביים לעבודות השמים?
כן - ענתי.
כשאנחנו נעזוב תרגישו כאב גדול ותאווה בלבבך, כדי לפצות על אלה שלא מתגעים לאלוהים ולא מחפשים אותו באהבה וליב שקר. ...
בעוד היא אומרת את המילים האלה אמרה להודיה אלוהים:
נראה לך בהקרוב!
כשהם חזרו לשמים רגשתי כאב גדול ותאווה בלבי. רציתי ללכת איתן, אך לא יכולתי; רציתי להיות בנוכחותם תמיד יותר, אך הם היו שם נעה ממני. זה היה כאב עצום ומשהו שנפשי סבלת מאוד כדי להציל ולהמיר את הנשמות שהן כה קרות, רודפות-עצמן ואינספיטיביות לאדון. איך עזוב זה הסבל! הוי למי שמתרחקים מאלוהים: הם יסבלו מאוד ללא ניחום, גרוע יותר מהסבל שעברתי, כי רצו לחיות רחוק מאלוהים.