מהגבירתנו
"ילדי, בשעה זו באתי במיוחד כדי לחבק אותך ברחמי ליבו של בני. כאשר אתה חי לפי אהבת הקודש, אתה גם מקבל מלאת רחמיו, וכך אתה חי בחסד קדש. שניהם, אהבה קדושה ורחמים קדושים, יוצאים מרחמי האלוהות ואהבת האלוהות. האהבה חובקת את הרחמים והרחמים חובקים את האהבה. אלו אינם נפרדים. אין אחד יכול לאהוב אם הוא אינו סולח או מצטבר על טעויות. בדומה, אין אחד מסלח אם הוא לא מאהב ראשון. לכן, תראה שקריאתי לאהבת הקודש ורחמי הקדש הם אותו דבר. אתם תשיגו להכיר זאת."