אמה של אלוהים הופיעה ואמרה לנו:
שלום עימך! ילדי יקרים, תפלו, תפלו, תפלו. התווכחו אתם. אתם לא מתווכחים עוד כי אינכם ידעים כיצד לשמוע לקריאותי. שינו את חייכם. אני מברכת אתכם כל אחד: בשם האב, הבן והרוח הקודש. אמין!
הודעה זו חשובה מאוד: אנחנו לא מתווכחים עוד כי איננו ידעים כיצד לשמוע לקריאות הגברא. מה נוכל לעשות כדי לשמוע אותן ולהחיות אותם בצורה ראויה? על ידי להיות נאמנים לאלוהים ולאת עצמנו, מנסה לוותר סופית על כל דבר שאינו מתאים לחיינו ומרחיק אתנו ממנו.
לעיתים קרובות איננו ידעים כיצד לוותר על דברים בעולם מאהבת אלוהים. זה שלב ארוך וקשה, דרך התווכחות שתלווה אותנו לכל החיים. כמו שהגברא אמרה לנו: דרך ניסיונות וסבלות, מלאה באבנים וקרומי דקלים. לא הדרך חלקלקת, יפה ופרחונית. אבל מי שמנצח יהיה לקראתו הבטחה לחיים לעולם בבתי המלכות של השמים.
מה העולם מול העד? נשימה רוח שנעברת במהירות, אך העד הוא דבר שיישאר לנצח ושם יהיה שם שמחה ללא סוף:
הינך אוהל אלוהים עם האדם. יושב עמם; הם יהיו לעמו, וואו, אלוהים-עם-them, הוא יהיה אלהיהם. ישחט כל דמעה מעינים, כי לא תהי עוד מוות, ולא תהי עוד בוכה, ואין עוד כאב. כן! הדברים הישנים עברו! אז אמר היושב על הכיסא: הנני מכל דברים חדשים.(החזון 21:3 עד 5)
אני זוכר שבראשית ההפגנות הבתולה ביקשה ממנו להמשיך ולבטוח בהגנתה האימהית. לא יכולתי לשכוח מההדרכתה והעזרה של אמא שלה. אוכל לומר עם ודאות, אם אלוהים ובתולה עמנו, מי יהיה נגדנו? הפעם הראשונה הייתה בשנה 1995. הבתולה ביקשה:
לך לאב עמר ולספר לו מה קורה לך, במשפחתך. ספר לו על בקשתי לחצר, שאני רוצה שתיבנה במקום שצויתיך בו. השמע לעצותיו היטב. אל תבנה את החצר לפני שהדברת עם אותו וידעת מה הוא חושב על מה שנבקש ממך לעשות. דיבר איתו על התנהגות והכבוד שאדם צריך להראות כאשר פוגשים בבית האלוהים, ועל כיצד נשים צריכות להתלבש כשהן הולכות לכנסייה ולמסה. אל תתעסקי, אני אשכון עמך באותו רגע ואורזך.
הלכתי לדבר עם אב עמר: אנוכי, אמי ואבי. הוא השמיע לנו קשבה וצפה בנו במבט מאוד רציני. לפעמים הניח ידיו על פניו, כאילו לחשוב, אך תמיד צופה בנו והשמעת מה שאומרים לו. זכרתי שאבא שלי ביקש ממנו,
מה אתה חושב על בקשת הבתולה הזאת? האם אנו יכולים לבנות את החצר שנבקשו לבנותה שם במקום הנזכר?
אבי עומר השיב שהדבר לא יהיה בעייתי כלל, מכיוון שהיא רכוש פרטי. שאפשר לבנות שם כל מה שרוצים. אבי אמר לאבי עומר שאנו נמצאים שם כדי להיות זמינים לכל צרכיה של הכנסייה. שאנחנו רוצים לעזור, ואם הוא רוצה את עזרתנו, יכול לדבר עם אנחנו. הבעיה שהקימה והכאיבה אותנו tanto הייתה התגובה של אבי עומר שסיפר לנו דבר אחד בפניינו, אך בכנסייה, במהלך המיסה, לפני העם, דיבר נגד משפחתנו. זה גרם לנו לסבול מאוד. פעמים רבות אמי חזרה הביתה בוכה הרבה ומאוד מבושה, אך הבתולה, בתחילת ההופעות, כבר אזהרה אותנו שאנחנו צריכים לסבול הרבה ולעבור דרך many ניסויים אם רוצים לנחות את לב בנה האלוהי ואת ליבה הבלתי מושחת. תהא כל סבלות אלה לפחות הסירו many קוצים שפצעו את לבביה הקדושה ביותר.