יילדי השכלתי,
מה הוא אלוהים, מי הוא אלוהים? תענו לי שעל פי הקטכיזם, אלוהים הוא רוח טהורה שאף יצור לא יכול להכיר כי היא מושלמת עצמאית ממטריה ולא ניתן לחוש בה בחושים. כאשר אתם על הארץ, רק דרך חושיכם אפשר לך לדעת משהו או מי שווה. גם באמצעות אינטלקט שלכם תוכל לדעת אותו, אך אם לא תחלו להתקרב אליו דרך אחד מחושיך (ראייה, ריח, שמיעה, מגע, טעם), ייתכן שאינטלקט שלך יהיה קשה אף להכיר שקיימת.
אמנם, הלמידה מתבצעת דרך החושים, ראייה [קריאה], שמיעה [הוראה] וכו', אחר כך המוח שלכם, האינטלקט שלכם, משקף על זה ומשיק לקונקלוזיות, ואחרי כן רצון שלך מופעל. הגוף נעה באמצעות חושיו וההשתקפות שלו מגיעה למסקנות. השתקפות באה מהמוח האנושי כמו גם ממוחות בעלי החיים, אשר זוכרים ניסיון נעים או לא נעים, המוח של כל יצור מפותח יותר או פחות לפי מינו. בעלי חיים הם יצורים של אלוהים, בני אדם הם יצורי אלוהים. מה ההבדל ביניהם?
בזמן שאלוהים ברא את אדם, הוא ברא אותו בצלמו ודמותו, ורצה למלא את שמיו בבני תמותה דומים לו עד כדי כך שרצה לאמץ אותם כבניו. אדם רצה להיות לידו יצור דומה אליו, ואלהים עשה כן. שמה היה חוה, שם שניתן לה על ידי בעלה כי היא הועדה להיות אם האנושות. היא הייתה כל כך דומה לו עד כדי כך שהייתה שווה לו, אך אלהים נתן סדר לכל הבריאה והכריז את הבעל כראש אשתו, כדי שתוכל ללדת ילדים, זכרים ונקבות, בחופשיות ובחינם, ולמלא את הארץ ואת הנצח, כדי שיוכלו לאהב ולהונות באלוהים לנצח.
כך היה תוכניתו של אלוהים לאנושות, אך האדם הראשון, תחת השפעתה של האישה הראשונה, סר מהאל ואיבד את אוצרות החן שניתנו לו בחינם. האשה, המגרה לזה חטא קשה ואי-נסבל, נידונה לעונש אישי, כמובא בתורה (בראשית ג:טז): "הרבה ארבע צריך בעצב תלד בנים ולתחתך תשוקתך והוא ימשול בך." "ולאדם אמר אלוהים (בראשית ג:יז-יח): 'בגלל ששתעיט על קול אשתו ואכלת מהעץ אשר צוויתיך לאמר, לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ, ארור האדמה בעבורך; בעצב תאכל להם כל ימי חייך (...) עד שתתן את נפשך אל הארץ (...) כי עפר אתה ולאעפר תשוב."
ככה מתוארת התוצאה של חטאו של האדם והאישה בתורה, ספר החיים, ושאול לא פוסק לגרום לאדם ואשה להתמרד נגד דין זה אלוהי. אבל כאשר אדם ואשה מקבלים את תוצאת החטא הזה בעבודת בנים, הם יכולים למצוא שמחה עמוקה ממנו, חייו באמונה, תקווה וצדקה, וכל המידות הטובות הנובעות מהם, ולזכות בגן עדן בסוף ימם.
ברכת מריה הקדושה, האוה החדשה, הייתה דוגמה לשפלות וציות, ובנוסף, קדוש יוסף היה גם הוא דוגמא לאיש מודל, אב ומופת לציית רצון האל. הוא היה העבד המושלם, בדיוק כמו שברכת מריה הקדושה לא היססה שני רגעים עם הודעת המלך: “אני עבדת אדוני; יהי כרצונך.”
החטא הראשון היה חטא עצמאות שהביא את האנושות למטה. גאולת האנושות, שאותה רצו האלוהים מאוד, הייתה מעשה אישי של שפלות וציית מלא לרצונו, בכל מחיר.
יילדי, בערב הצום הגדול של 2026, אנא מזמין אתכם להסתכל על חטא העצמאות, של רצון עצמי, של מרידה האדם ושל לוציפר “לא אעבוד”; ומנגד, הסתכלו על שפלות, תלות ועבודה לרצונו של האל, דוגמה של ישו ומרים פותחת את השמים לשמחה נצחית של אלה המזדהים עמם.
היו בין אלה שעוקבים אחרי החווה החדשה, מרים, ואדם החדש, ישוע המשיח, ולא אדם הראשון ואביב הראשונה, שאיבדו את האנושות; אך חרטתם הצילה אותה בזכות הירושה שנשבע להם לעזור להם לחיות despite נפילתה.
התכונה של תקווה מועברת אליכם דרך הטבלה בדומה לשתי התכונות האלוהיות האחרות, אמונה ואהבה, שבאמצעותן, כאשר הן מופעלות היטב ומתקיימות היטב, פותחות לכם את השער היפה והמאיר של הגיהנום.
אני אוהב אותך, תומך בך, גואל אותך, אהבי בחזרה, עשה תשובה והיה מאמין.
ברכתי אתכם, ילדי היקרים שלי, בשם האב, הבן והרוח הקדושה †. אמן.
אדוני ואלוהיך
מקור: ➥ SrBeghe.blog