בני, כדי להציל חוטאים אתה חייב לדעת לקבל את ההפסדים ללא שינוי לב ולעבור עם האומץ אל ה' . כאשר אתה נותן לעצמך להיתפס ולהיכנע לנסים, אתה עושה צעד אחורה. זהו התכלית של השטן שרוצה למנוע ממך ללכת בדרך ההשלמה. בזמן הניסיון הזה, קראי לי ואני אוביל אותך בטוח דרך ניסויי החיים.
בעולם זה אחד חי במלחמה תמידית. האדם נלחם בעצמו, כלומר הוא נלחם בתאוותו וברצונו שלו, כי עדיין הוא בשרני יותר מאשר רוחני. כדי לעקוב אחר ההשראות והחסד האלוהי, האדם חייב להילחם נגד הכל אליו הוא מושך ומה שמספק את תאוותו שלו, ידע לווותר ולזבוח את רצונו שלו. כך ה' מטהר אותו ומניח לו כוחות לנצח כל חולשה ואהבת עצמי, מלמד אותו לחפש מה שהוא רוחני ומה שגורם לו לגדול בקדושה.
רבים מנשותיהם לא יכולים להשתחרר מהעולם, ממציאות, כי הם מלאים בכוונות ריקות ורעיונות עולמיים שהם מביאים אותן לחורבן וחטא, כי השטן מילא אותם וגרום להם להתרקב עם הרעל שלו. צורך לשמר ולתפלל כדי לנצח כל רע.
להתגבר ונצח, בעיניך מחוברות אליי, וכך תדעי איפה ללכת ומה לעשות. ברכתי אותכם: בשם האב, הבן והרוח הקודש. אמין!
דיברתי עם הגברת ואסקתה שאלות על חיי ומיסיון שלי. ביקשתי ממנה להישאר מעט יותר והיא ענתה לי. כמה היא נדיבה. אמרתי:
אמרתי לך שאני אשים אותך בימין בני ישו, ואף אחד לא יקח אותך משם, כי בני אישר לי וציווה עלי שאשגיח עליך תמיד ועוזרת לך בכל דבר. היתרי לך להחזיק את השרביט שלי בידיים, כי אני, מלכת השמים וארץ, מינהתי אותך למשימה גדולה, משימה שנתנה לך לפי פקודתו המוחלטת של זה שמלך בשמים וארץ, יוצר כל דברים, הזה אליו תכרע כל ברך בשמים ובארץ ובעולם התחתון. לא תירא. אם אני זו שאמרתי לך שאשם אותך בימין בני, מי יכול לקח אותך משם, אם זה רצונו של השדאי שתהיה שם?
האדון רוצה שתהיו אור זוהר בין הצעירים. ילדים קטנים, יש לכם משימה יפה ומשמעותית לביצוע. האדון מינה אותך, בזמנים האחרונים הללו, להיות זה שיגיע את הנוער של היום אל ליבו הרחמן שלו. חלומך בעבר היה התגלות מתקדמת של חזיון עתידי, משימתך. האלוהים צפה בך ברחמים גדולים ובחר אותך. הציל את הנוער עבורו על ידי עדות עם זלזול, עם אהבה, עם היכרות, בכל כוחו הרחמן שלו לכלם. תהיה חייך מזוהרת יותר ויותר בקדושה וחן כך שכולם צעירים ינצלו מהצמיחה הרוחנית שלך.
תפלל, תפלל, תפלל ותודה לאדון שקרא אותך להיות זה שיוביל את בני הנוער של זמנך לכבוד ממלכתו. אם תנהג לפי ה' ותתן לחסדו לפעול בך, רבים מבני הנוער יתפרנו וימצאו את הדרך המובילה לגן עדן דרך עדותו ואמונתו בו. תזכה לך ולרבים מבני הנוער, להרבה חסדים. היה שפל, שפל, שפל ואלוהים יעשה דברים גדולים בחייך. הוא רוצה להשתמש בך ועשות אותך לסימן גדול לכל בני הנוער השומדים את עצמם ברע, כך שכולם יגיעו לרחמים. אני תמיד עםכם ואדריכם בתפילותיכם במלוא ברכותי האימהיות, כמו גם בכוחותי, כדי שתהיו יותר נעימים לשכל. הישאר בשלווה, והביא את השלום הזה לכל ילדי השחוקים וחסרי ההגנה שלי. אני מברך אותך: בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמן!
(¹) זה קרה כשהתייצבתי לנסוע לאיטפירנגה, ב-12.05.97, לטקס של ה-13 במאי. הייתי בתוך האוטובוס של הקו ארואנה, שמבצע את הנסיעה לשם, וחתרתי על כך שאנחנו נחגוג באותו חודש את יום גבירתנו מפאטימה ואת יום גבירתנו עוזרת הנוצרים. בא ללבי לאמר: מי ידע אם ביום אחד גבריתנו לא תיתן לי להחזיק במטה שלה? חשבתי על זה כשהאוטובוס נכנס לדרך שמגיעה לעיר סילבס. במקום מסוים בדרך, האוטובוס עצר ונכנסת אישה צעירה ענייה. היא החזיקה את בנה הקטן בזרוע השמאלית שלה ובתחילה ידה הימנית החזיקה במטרייה כחולה. היא נכנסה לאוטובוס ללא קושי, דרך המדרגות. הרבה אימהות באזור הזה, כשהן עולות על האוטובוסים הגבוהים עם ילדים בחיקן, מעלות את מדרגות הדלת בקושי, אך הנערה הצעירה זו עלתה כמו כל האחרות, בגדולת לב וברגישות מרשימה. הוא נכנס והגיע לישב שם שבו הייתי, במושב הסמוך אליו. חשבתי לעצמי, אולי האם הצעירה הזו נוסעת לעיר סילבס! האוטובוס הגיע לתחנת האוטובוסים של סילבס ורבים ירדו, אך האישה הצעירה לא. חשבתי שוב: אולי היא נסעה ליטפירנגה! האוטобוס יצא שנית ונסע בדרך אותה דרך כמו לפני כן. כמעט או אני יכול להגיד, באותו מקום, האוטובוס עצר והאישה הצעירה החלה להתכונן ליורד. מה שפגע בי ביותר היה שהכל לא סימנו לעצירת. הנהג עצר וחתה על האישה הצעירה לרדת. לפני שהיא ירדה, היא צפה אלי עם חיוך ואמרה: כאן, תכנס את המטרייה בידיך ותיתן לי דרך החלון! הייתי מופתעה וחשבתי: למה נתנה לי את מטריאתה? אולי על מנת שתעלה עם ילדה וילד יכול לרדת? למה נתנה לי את המטרייה בידיים? כשירדה מהאוטובוס, הוא יצא מיד ואני דאגתי כי מטרייתה הייתה איתי ולא יכלתי לתת אותה. צפתי מחלון האוטובוס וחשבתי: אשלח את המטריא! ואשלטיה בדרך. המשכתי לצפות מהחלון לראות אם ראתה את המטרייה על הקרקע. האישה הצעירה הגיעה הליכה למקום שבו הייתה המטריה, היא לקחה אותה מן הקרקע ועמדה שם בדרך צופה אלי עד שאיבדתי ממנה עקב המרחק. באותו הרגע בא ללבי: זה היה גבריתנו עם הילד ישו! ענתה לבקשתי ובאה כדי שאוכל לשאת את שרביטה בידיים שלי כפי שהחשבתי וביקשתי! השרביט היה המזלג הקטן הכחול.
באפירציה ב-13 במאי, בעית'פרנגה, שאלתי את הבתולה, בטוח, אם היא זו שהכניסה לאוטובוס עם הילד, ואמרה לי:
עדיין יש לך ספקות, בני. האם לא ביקשת ממני אם תוכל להחזיק את שרביטי? הראה, הייתי מקפידה על בקשתך ובאתי עם בני לשלוח אותו בידיך אישית. ספר לאחיכים שאנחנו, אני ובני ישו, מבקרים אותם אישית בבתיהם פעמים רבות, כאשר אנחנו באים לבקש מעט מזון וממים או עזרה, ואינם מכירים את נוכחותינו, כי לבותיהם סגורים לאלוהים ולאהבתו. אנחנו מבקרים אותכם לפעמים כדי לראות כמה אהבה וצדקה יש לכם בקבלתם ועזרתם לנזקקים ביותר, ואנשים רבים מאבדים את חסדי השמיים כי אינם אוהבים, לא עוזרים ולא פתוחי לב אל חסדו של אלהים.
זה גרם לי רגש גדול מאוד. זו הייתה אחת הפעמים שבה גברתנו הופיעה בפני כמישהו עני, פשטן, עם אנשים אחרים שעמדו לידי שלא הבחינו בשום דבר שקרה או מה קרה. דבר נוסף שהשתקפתי עליו היה שאוטובוס זה עצר פעמים מסוימות, ללא שמי שנהג בו ביקש ממנו לעצור אותו. גברתנו הורתה לנהג לעצר שם שהיא רצתה לרדת ולעלות, והוא ציית. תהלל יקוק עם אימו הקדושה וסט' יוסף על כל זה!